הזינוק במחירים והצניחה בשווי המטבע הופכים את הכנסתם של רוב הטורקים לחסרת ערך והמשבר הכלכלי במדינה מתחיל לצאת מכלל שליטה, מדווח אקונומיסט. הסיבוב הנוכחי החל לאחר שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הגן על הורדת הריבית, דרש הורדה נוספת ורמז ב-22 בחודש שהוא מוריד בכוונה את ערך הלירה כדי לעודד את הצמיחה. למחרת צנח שווי הלירה ב-15% בתוך שעות אחדות. ארדואן טוען שטורקיה נלחמת על עצמאותה הכלכלית; הנזק הנלווה הוא כבד.
ארדואן פיטר בתוך שלוש שנים שלושה נגידים של הבנק המרכזי, אשר נכנע וקיצץ את הריבית בארבע נקודות האחוז מאז ספטמבר ל-15%, למרות שהאינפלציה היא 20% (ארבעה מכל חמישה טורקים משוכנעים שהשיעור האמיתי גבוה בהרבה). כתוצאה מכך איבדה הלירה קרוב ל-40% מערכה מול הדולר מאז תחילת השנה. דבריו האחרונים של ארדואן הוסיפו שמן על המדורה.
יש שיטה מסוימת בשגעונו של הנשיא, מציין אקונומיסט. מטבע חלש וריבית שלילית עשויים לסייע ללווים שאינם חייבים במטבע חוץ, ליצואנים שאינם צריכים לסמוך על ספקים זרים ולמגזר הבנייה. אבל כמעט כל האחרים סובלים. משקיעים-בכוח רבים יימנעו מנטילת הלוואות משום שהאקלים הכלכלי אינו יציב. בינתיים, הטורקים אינם מבינים מדוע – אם השאיפה היא למטבע חלש – הבנק המרכזי בזבז 165 מיליארד דולר מעתודותיו היקרות כדי לתמוך בלירה בשנתיים האחרונות.
סימן מדאיג עוד יותר הוא האפשרות שארדואן יבחן את התיאוריה שלו, ההופכת על ראשה את החשיבה הכלכלית הבסיסית, ולפיה קיצוץ בריבית הוא דרך להילחם באינפלציה. כאשר הבנק המרכזי רוקד לחלילו, האסטרטגיה הזאת עלולה לדרדר מיליוני טורקים לעוני. עובדי צווארון כחול, סטודנטים ופנסיונרים אינם מסוגלים לרכוש בשר ומוצרי יסוד. נסיונותיה של התקשורת הפרו-ממשלתית למכור את ההפך נשמעים כבדיחה אכזרית: אחד הפרשנים טען, כי צניחת שכר המינימום מ-380 דולר ל-220 דולר היא הזדמנות למשוך משקיעים זרים.
מבחינת הטורקים במעמד הביניים, חופשות בחו"ל וסחורות מיובאות נמצאות מחוץ להישג היד. מקצוענים צעירים רבים אומרים שאינם רואים את עתידם בארצם. מאז תחילת השנה היגרו 3,000 רופאים, רובם לגרמניה, ו-8,000 נוספים מתכננים ללכת בעקבותיהם. זוג רופאים בשלהי שנות ה-20 לחייהם אומרים שאינם יכולים לקנות דירה או מכונית; שניהם החלו ללמוד גרמנית.
טורקיה התמודדה בעבר עם קריסה של הלירה. בכמה מקרים, האחרון שבהם בשלהי 2020, ארדואן נכנע לבסוף והבנק המרכזי העלה את הריבית. הפעם הוא נראה נחוש בדעתו שלא לזוז מעמדתו. טורקים מן השורה ימשיכו לשלם את המחיר. "ריבית היא הסיבה ואינפלציה היא התוצאה", טוען ארדואן. אבל הסיבה האמיתית היא הנשיא והתוצאה היא משק קורס.
