חמור קופץ בראש (2)

מחר נפתחות השיחות לחידוש הסכם הגרעין עם אירן. התנגדותה של ישראל מובנת, אבל הממשל האמריקני נחוש להעניק לאיאתולות עוד הזדמנות. בעיקר שההסכם הרע הקודם הופר על-ידי ארצות הברית בימי דונלד טראמפ בעידוד נמרץ של בנימין נתניהו, והתדרדר למצב גרוע יותר. במצב זה - "והמשכיל בעת ההיא יידום כי עת רעה היא". מפני שהזעקה הישראלית הפומבית לא תרתיע את ג'ו ביידן ורק תקלקל את היחסים עימו, ונצא קרחים מכאן ומכאן. עתה נוספה עוד סיבה לשמור על דממת אלחוט מירושלים אותה הצעתי בפוסט קודם שנשא גם הוא את השם "חמור קופץ בראש", והיא זו: בסוכנות הבינלאומית המפקחת על אירן משוכנעים כי אין פניה לחידוש ההסכם אלא ברצונה רק לתעתע בארצות הברית ובדמוקרטיות והמעצמות שחתמו על ההסכם ב-2015. גם האמריקנים פסימיים באשר לסיכוי להחזיר את הגלגל לאחור, להסכם מ-2015. אם כן - מדוע שנפתלי בנט יתנהג כמו קודמו כ"פיל בחנות חרסינה"? עדיף להמתין בשקט ולצפות במשא-ומתן בלי לעורר מדנים לפי הכלל ש"צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים".