הסיפור הלא ייאמן, סיפור הבושה של מערכות התקשורת המוכיח באופן ברור כי הפוזיציה היא חזות הכל ואין בילתה.
לפני למעלה משנתיים חשף כתב רציני, אמין ויסודי פרשה אשר הייתה אמורה לזעזע את אמות הסיפים במדינת ישראל. העיתונאי לירן לוי חשף כי מחבל המרצה עונש מאסר בכלא ביטחוני במדינת ישראל דרש לקבל את הסוהרות שמצאו חן בעיניו וראה בהן אובייקט לסיפוק יצריו ותאוותיו. ואכן מבוקשו ניתן לו על-ידי קצין המודיעין בכלא גלבוע אשר שיגר אליו בכל פעם סוהרת אחרת שלא ידעה כי היא המינית של המחבל הנתעב, המרצה מאסר עולם, מוחמד עטאללה.
עטאללה, האסיר, קיבל את מבוקשו לפי דרישתו מהגבוהה ועד ליפה, מישש, נגע, ליטף וביצע מעשים מגונים בשלוש סוהרות, או בלשונו של מפקד כלא גלבוע, פרדי בן שטרית",ספסר בסוהרות".
והסוהרות האומללות לא האמינו שמעתה הן חפץ יש שימוש בו, על-ידי האסיר עטאללה. במשך שנתיים חוו הסוהרות הטרדות מיניות קשות באופן מילולי ומעשים מגונים במקום בו הוא אמור לחוש אסיר ולא בעל הבית.
אבירי הצדק
לירן לוי פרסם את הסיפור והארץ לא רעדה, וארגוני הנשים לא עמדו בצמתים מרכזיים, לא חסמו את שערי הכנסת, לא הציבו משמרות מחאה עם לפידים בוערים מול ביתה של הנציבה, לא צרו על ביתו של קצין המודיעין, לא נשכבו על כביש הכניסה לבית המשפט העליון.
מהדורות החדשות לא נפתחו עם הידיעה הדרמטית, פאנלים לא התכנסו לדון בחרפה המתרחשת בבית סוהר במדינת ישראל. הסיפור הבלעדי והמוצק ביתדות של פלדה הושתק, הועלם, הוסתר, הוחבא, כמעט נמוג. מדוע סיפור עיתונאי חשוב לא זכה להד התקשורתי- ציבורי לו היה ראוי? מדוע הושתק? מדוע עיתונאים עמיתים לא הדהדו אותו? לאן התאדו, נגוזו, נמוגו ארגוני זכויות האדם, אבירי הצדק, המוסר?
הפרקליטות מיהרה לסגור את התיק מחוסר ראיות, הקצין אשר היה מעורב בפרשה נשאר בשירות בתי הסוהר. נדמה היה כי הסיפור צולל אל תהומות הנשייה, והמסך ירד עליו.
לירן לוי לא הבין איך הסיפור נקבר קבורת חמור ואז הציץ מאחרי גיוו ונזכר שהוא משדר לעם היושב בציון מערוץ 20, ערוץ המזוהה עם הימין, או כמו שהתועמלנים בערוצים האחרים אוהבים לכנות את העיתונאים העובדים בו, שופרות.
אמת חייבת להכתב
השערורייה הזו היא כתם על מצחה של התקשורת, אות קין למקצועיות, כתר של קוצים על ראשי הצדקנים הטהרנים, אשר בחרו להדיר את הפרשה החמורה, לא להדהד אותה, להשתיק אותה. לא לתמוך בסוהרות המותקפות אשר שילמו את מחיר התועמלנים נגד ערוץ 20. תחושה של קרטל אנשי תקשורת, תועמלנים ומהנדסי תודעה, ששם לו למטרה לקבור את הסיפור הזה ולא לתת לערוץ 'השופרות' כלשונם שום בדל של הישג עיתונאי.
האמת חייבת להיכתב. היו שתי עיתונאיות שניסו לבצע בסיפור החייאה, כמו שתי ח"כיות אשר בהיעדר הדהוד תקשורתי ראוי לעוצמת הסיפור הניחו אותו לפרקליטות אשר סגרה אותו, כאמור מחוסר ראיות. לירן לוי כבר לא עובד בערוץ 20, הפרשה שחשף לפני למעלה משנתיים ונקברה בעידוד התקשורת, כמעט ונשכחה, ואז הגיעה עדותו המפתיעה של מנהל כלא גלבוע, פרדי בן שטרית.
פרדי, המצוי בחקירה בגין מחדל בריחת שישה מחבלים אשר חפרו מנהרה מתחת לאפם של הסוהרים וברחו מבית הכלא בניהולו גילה את מה שהתועמלנים סירבו לפרסם, את מה שארגוני הנשים סירבו לדעת, פרדי אמר בקולו: סוהרים סרסרו בסוהרות בכלא. הפרשה שניסו להשתיק ולקבור התעוררה לחיים, התנפצה מחדש אל מול פרצופיהם המשתאים של התועמלנים, החקירה נפתחה מחדש, המתחזים לעיתונאים ולפרשנים נאלצו בעל כורחם להתייחס אליה, לירן לוי כבר לא בערוץ 20, בליעת הכמוסה המרה הפעם הייתה קלה יותר.
פרשה מטלטלת אחת, ערוץ מוחרם על-ידי תועמלנים בקרטל לא רשמי, מחדל אחד של שירות בתי הסוהר, הצהרה מזעזעת אחת, סערה מחודשת, חקירה מתחדשת, תקווה לסוהרות, עיתונאי מקצוען ועקשן, בעיקר שיעור בקורס יסוד בלימודי תקשורת, אתיקה, מצפן ומצפון.