אינני יודע אם האמור בכותרת הוא הוא השקר הגדול מכולם או שמא בעוד מעשה רמייה שפל ושקרי מדובר, כהרגלם של משמיצי יהודים טובים לאורך הדורות כולם. מה שברור הוא שזהו אחד השקרים הכי נלוזים אותם הצליח השמאל הסהרורי והרעיל להביא לקדמת הבמה תוך שהוא מביאו למודעותם ולהתייחסותם של אומות העולם, ידידים ושונאים בכללם. אין חדש תחת השמש - מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו.
העם היהודי לדורותיו מנוסה בעלילות דם ואחרות. הדם של ילד נוצרי "המשמש" אותנו היהודים להכנת מצות הוא דוגמה אחת, עלילת דרייפוס היא נוספת. זה מקרוב היינו עדים לפרשת הירצחו של הילד מוחמד א-דורה "על-ידי חיילים ישראלים" ועוד רבות העלילות.
כאשר האויב הערבי מפיץ שקריו בסרטי תעמולה מושקעים ועתירי ממון אנו מבינים את הרשעות ואת ההווה אמינה. קחו לדוגמה את אחד השקרים המוצלחים של המאה - המצאת העם שלא היה ולא נברא "העם הפלשתיני". השקר הזה היכה שורשים כה עמוקים עד כי כיום, לבושתנו כי רבה, רוב עמך ישראל עושה שימוש במונח השקרי הזה. בתקשורת, בקרב הפוליטיקאים, אצל מנהיגי עולם, בקרב הציבור הישראלי רובו ככולו, בקרב המתנחלים בעלי מסירות הנפש, ואפילו בצבא הגנה לישראל! ובעצם היכן לא?
ואנכי הקטן נלחם כבטחנות רוח בשקר הזה. אני "נובח" בעוז ולעתים אף חושף שיניים אלא שהשיירה עוברת, חולפת על פני בלי להפנות אלי ולו מבט. גם כאשר יש הבנה לטיעוני המסר לא מופנם - והרי לכם ניצחון, אולי בנוק - אאוט, של השקר על האמת. טענתי ואמשיך לטעון כי כל מי שעושה שימוש בביטוי "פלשתינים" משתף פעולה (שלא מדעת ובלא כוונה רעה כמובן) עם האויב הרוצה לסלקנו מכאן ואף להשמידנו לו רק יכול היה. זאת על שום היות התודעה גורם בעל משמעות עצומה ומכרעת, כזו המניעה תהליכים ויוצרת מציאות.
מכאן ל"אלימות המתנחלים" הנזכרת לעיל - כהווה ידוע לכל אדם הגון המכיר את המציאות, תמונת המצב העובדתית היא כדלקמן: הערבים החיים בתוכנו ובשכנותנו קמים עלינו להורגנו נפש מזה כמאה שנים. אצל האויב הערבי האלימות היא מציאות חיים (כפי שאנו נוכחים גם בתוכם פנימה) וזו אכזרית ואלימה במיוחד. אמר פעם ברל כצנלסון על הערבים כאן בארץ הקודש - "נאצים פלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח".
מאז ששחררנו במלחמת הניסים שארכה שישה ימים את נחלת אבותינו מידי האויב שבנו להתנחל בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין), כאשר רבבות מתנחלים מקימים יישובים ומיישבים את ארצנו במקומות בהם הלכו אבות האומה ומאז, מזה למעלה מחמישים שנה, מתקיים נגדנו ביתר שאת טרור ערבי אכזרי וחסר רחמים. לאסוננו מנין הקורבנות בנפש הוא באלפים, אליהם מתווספים רבבות פצועים.
מעשי הטרור של האויב הערבי הם עניין של יום ביומו. אין לך יום בו לא נזרקות אבנים על יהודים, בקבוקי תבערה על מכוניות ובהם יהודים, מכות וניסיונות לינץ ביהודים, חסימת צירי תנועה באופן המסכן את האוחזים בכביש, פיגועי דקירה, מטעני חבלה, ירי חי, התפרעויות אלימות ולמרבה הצער גם פיגועים קשים ביותר בהם נרצחים יהודים, רק בשל היותם יהודים.
לברוח ולהתחבא
אל מול הזוועות הרצחניות שתוארו ישנם מקרים בהם יהודים מתגוננים מפני התוקפים. לדאבון הלב, בשל יחס עוין ומתנכל מצד מערכת המשפט וגורמי הביטחון, ישנם יהודים רבים החוששים אפילו להתגונן. מי האמיץ שיהין עוז בלבו לירות לעבר מחבל ערבי המבקש לרוצחו נפש על אם הדרך באמצעות הטלת סלע אל שמשת מכוניתו? מי יעז לירות, אפילו באוויר, לעבר פורעים ערבים החוסמים את הדרך ומתנפלים בחמת רצח על משפחה יהודית. בעוונותינו, ואולי בעצם בעוונותיהם של הנזכרים לעיל, הורגלנו לברוח, להתחבא, להזעיק עזרה, למשוך זמן, הכל - חוץ מלירות!!
לכך סיבות "טובות", שכן גורמי הביטחון, ובעיקר מערכות האכיפה והמשפט, מתנכלות ליהודי המותקף, מאשימות אותו כאילו הוא התוקף, עוצרות ומאשימות ואף מחרימות את הנשק אם העז היהודי לעשות בו שימוש. יש מישהו מהקוראים שלא מכיר את המושג - "אקדח חד-פעמי"?
על-רקע המציאות הזו, הביטוי "אלימות המתנחלים" מהווה שקר גס המרתיח את הדם. אין לך עיוות גדול מזה - להתעסק עם "אלימות" זו, להידרש לה, להפנות משאבים לשם מיגורה כביכול ולהלין על "קיומה" בכל הזדמנות הנקרית על דרכו של פוליטיקאי כזה או אחר. החטא חמור שבעתיים כאשר גורמים פוליטיים או צבאיים משחקים לידי אומות העולם ומשתפים אתם פעולה בהתייחסות ל"תופעה" שלא הייתה ולא נבראה.
אנשי אמת אנו ולכן ארצה לדייק. קורה שיש אלימות מצד מתנחל בודד או מצד חבורה. אלא ש"אלימות" זו בדרך כלל מופעלת כדי להתגונן, לעתים כדי להרתיע. כמעט שכחתי, יש גם את תופעת "תג מחיר" לגביה מתקיימת בתקשורת העוינת פסיכוזה חסרת מעצורים תוך שזו מתייחסת לתופעה בהבלטה ומכנה אותו "טרור מסוכן". גם כאן האמת שונה בתכלית - בעוד כל זורק אבן ערבי (שלא לדבר על כלי זין אחרים) מכוון לרצוח יהודי, הרי ש"הטרוריסטים" של תג מחיר מציירים כתובות גרפיטי על קירות ומכוניות.
אינני חושב שאטעה אם אומר שהיחס בין אלימות האויב הערבי לבין אלימות המופעלת על-ידי יהודי כנגד הערבים הוא אחד לחמשת אלפים. מאות ואלפי אירועי פח"ע ברחבי הישו"ב מדי חודש בחודשו, רובם לא מדווחים כלל, הם הם האלימות המסכנת חיי יהודים במרחב כולו.
איני יכול שלא להיזכר בעיסוק הכפייתי של התקשורת העוינת ב"לינץ' בבת ים" בזמן מבצע שומר החומות. בעוד רבבות פורעים ערבים בוזזים, תוקפים, שורפים, מכים, משמידים, פוצעים ואף הורגים יהודים בכל רחבי ארצנו האהובה ובעיקר בערים המעורבות, מצאה זו המכונה "התקשורת" "הישראלית" (שתי המילים במירכאות) לעסוק בעיקר ב"לינץ'" ההוא. בלי כל פרופורציה להיקף האירוע ולמהותו לא חדלה התקשורת האנטי יהודית והפוסט ציונית לפמפם את "אלימות היהודים".
זה הרבה יותר מאשר מכעיס או מגוחך. מדובר בסדר יום עוין, ברוע לב, בשנאה עצמית, בהזדהות עם האויב ובשיתוף פעולה עמו. כל עוד כוחנו במותנינו לא נשתוק ונמשיך למחות על העוולות, על ההטיה ועל השקרים - שהרי נצח ישראל לא ישקר, תרתי משמע.
