בשבוע שעבר ערכה תנועת חמאס שורה של אירועים לציון יום השנה ה-34 להקמת הארגון. אחד מהם היה התרגיל הגדול של הזרוע הצבאית שלה שנקרא "מגן ירושלים". התרגיל כלל גם מתווה התקפי של חדירה לשטח ישראל וכיבוש ישובים ובסיסים של צה"ל. תנועת חמאס לא מוותרת על היעד שלה של שחרור פלשתין "מהים עד הנהר" שבמרכזו שחרור ירושלים ומסגד אל-אקצה. המוטיב הזה היה המוטיב העיקרי גם בסבב הלחימה האחרון בחודש מאי שעבר ברצועת עזה תחת הכינוי שהעניקה חמאס למלחמה "חרב ירושלים". אחרי המלחמה הזו נפל דבר בישראל. לאור האירועים האלימים שהיו במגזר הערבי ובערים המעורבות, ראשי מערכת הביטחון בישראל מתייחסים בחומרה רבה לאירועי האלימות האלה וחצי שנה מתום המלחמה, החלה מערכת הביטחון ליישם חלק מהלקחים שהופקו. הערכת המודיעין של גופי הביטחון (שב"כ, משטרה) היא שהפיצוץ הבא בקרב המגזר הערבי בישראל הוא רק עניין של זמן. הסיבות שגרמו לפיצוץ בחודש מאי האחרון לא השתנו: א) נוסחת "עזה-ירושלים" - חמאס מציג את עצמו כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצה". חמאס מנסה לשמר את הנוסחה שהוא קבע. כל אימת שמתגלעות בעיות במזרח ירושלים או בהר-הבית הוא מעביר אזהרות לישראל כי הוא לא יאפשר פגיעה באינטרסים הלאומיים של הפלשתינים בירושלים. ב) מוקדי חיכוך - בירושלים נוצרו מוקדי חיכוך חדשים בין יהודים לערבים כמו רחבת שער שכם, הכפר סילוואן ובשכונת שיח' ג'ראח שמאיימים להתפוצץ ולהשפיע על הנעשה בתוך הקו הירוק. ג) פרובוקציות - הדור הפלשתיני הצעיר במזרח ירושלים החל ליזום אירועים אלימים באופן עצמאי מבלי להישמע להנחיות הרש"פ או חמאס. העימותים של כוחות הביטחון עמו משפיעים על הנעשה במגזר הערבי בישראל. ד) עליית יהודים להר-הבית - המגמה נמצאת בעלייה מתמדת ומהווה מוקד חיכוך ומתיחות קבוע בין יהודים לערבים שמשליך על ערביי ישראל. ה) זעם גדול מהממסד הישראלי - בקרב הדור הצעיר של ערביי ישראל נמשכות תופעות של אפליה, קיפוח, שנאה וגזענות, ומחסור בתקציבים לפיתוח בתחום הכלכלי והחברתי. קיים עדיין זעם גדול מהמלחמה של הממסד הישראלי בתופעות הבנייה הבלתי חוקית והזנחת הטיפול בתופעות האלימות והפשיעה והמלחמה בנשק הבלתי חוקי. ו) למי הנאמנות - נמשך הקונפליקט החד בחברה הערבית בין הזהות הלאומית הפלשתינית לבין הזהות הישראלית והנאמנות למדינת ישראל.