היום שמעתי הרצאה מעולה של עידית פרי, מרצה על השואה, שנושאה: "מצדה על הכרמל". מעניין, איך אירועים שקרו ממש באתר ביתנו ובתים סמוכים והונצחו בגינה ומצבת זיכרון ליד הבית, לא היו נהירים לי, או לפחות לא בפירוט שעידית פרי הביאה. הישוב היהודי בארץ ישראל חשש במשך 200 ימי החרדה בשנת 1942 מאפריל ועד נובמבר, שהגרמנים ינצחו את הבריטים ויפלשו לארץ ישראל. מסתבר שהיו שתי אסכולות, הכל על-פי עידית פרי, האחת של בן-גוריון והנהגת הישוב שהאמינה שאם הנאצים ינצחו יפונו חצי מיליון היהודים יחד עם אלפי הבריטים לעבר הודו והמושבות. הייתה רק בעיה קטנה - הבריטים לא חלמו אפילו לפנות את היהודים והתכוונו להשאיר אותם למר גורלם. הם אפילו לא הפציצו את אושוויץ, אז למה להשקיע מיליונים להצלת יהודים? עידית פרי גם סיפרה לנו בהרצאתה על קסטנר, שהבריטים פסלו על הסף את הצעת אייכמן של אלפי משאיות בתמורה למיליון יהודי הונגריה, כי הם אמרו 'מה נעשה עם מיליון היהודים', הם הרי סגרו את שערי ארץ ישראל עוד לפני המלחמה.
הישוב היהודי חש מאוים מיום פרוץ המלחמה, גם בגלל ההפצצות על חיפה ותל אביב, גם בגלל התבצרות הנאצים בסוריה ולבנון שהיו מושבות צרפתיות שעברו לשלטון הנאצים מאמצע 1940 ועד אמצע 1941, כאשר הבריטים כבשו אותן, בסיוע הפלמ"ח (איך בסוריה צעד הפלמ"ח...) עם יגאל אלון ומשה דיין, שכזכור איבד שם את עינו. אבל שיא החרדה היה באמצע 1942 כאשר חששו שכוחות של רומל יפרצו מאל עלמיין לקהיר, לתעלה ולישראל.
לעומת אסכולה זאת ה"פרגמטית", הייתה אסכולה אחרת של טבנקין והאקטיביסטים (ניצים מתונים) שגם הקימו באותה תקופה את הפלמ"ח, להתבצר בגליל, "מצדה על הכרמל", ממש היכן שהבית שלי נמצא כיום בשכונת דניה, ולהחזיק מעמד כפרטיזנים בהרי הכרמל והגליל נגד הגרמנים, או עד הסוף המר כלוחמי מצדה אלפיים שנה קודם, או כלוחמי הגיטאות. פרי גם הזכירה לנו שהיה "גייס חמישי" (ציטוט שלה, אולי לא תקין פוליטית, לא להעליב את הערבים והמוסלמים) בארץ ישראל, חלקים גדולים מהאוכלוסייה הפלשתינית שהיוו פה רוב מוחץ, שהיו לצד היטלר והנאצים, בהנהגת המופתי חאג' אמין אל חוסייני, שישב בברלין והיה ידיד אישי של היטלר (איך ארי כמוהו התרועע עם שמי כמופתי אני ממש לא מבין). מה שאני גם כן לא מבין זה למה הערבים היו לצד הגרמנים, לא רק בישראל אלא גם בעירק (עם המרד שפרץ שמה) ואפילו במצרים. הרי האנגלים יצאו מגדרם לרצות אותם, אסרו למעשה את העלייה לא"י וקניית קרקעות והתכוונו לייבש את היישוב היהודי, בעקבות המאורעות והספר הלבן.
אמפטיה למר גורלם
אם הבריטים היו לחלוטין לצד הערבים, למה הערבים תמכו בנאצים? אולי בגלל זה שהיה הסכם מחייב עם היטלר שאם הנאצים יכבשו את ישראל הם יחסלו יחדיו את כל היהודים, מה שהערבים רצו יותר מכל. זה גם היה גורם לשגשוג תעשיית הסוכריות שלהם, כי דמו לעצמכם - אם כיום הם מחלקים מאות סוכריות על כל יהודי שנרצח על-ידי מחבל, כמה עשרות מיליוני סוכריות היו מחולקות אם היו מחסלים כאן את כל הישוב של חצי מיליון היהודים. שלא לדבר גם על שגשוג תעשיית הסבונים, כפי שעשו הנאצים משומן הנרצחים במשרפות, ואת מחזור העסקים של האלטע זאכען שלהם, שהיו משווקים את אלפי המשקפיים, הנעליים והבגדים המשומשים של הקורבנות. עידית פרי סיפרה שבסיפרו של מרדכי נאור הוא מתאר איך הערבים הסתובבו בשכונות היהודים באותה השנה, וחילקו ביניהם את הבתים של היהודים שהם היו רוצחים, ומי מהם יקבל את הנשים שלהם לאינוס ואחר כך לרצח בדם קר או חם.
אין לי מושג מה מלמדים היום בשיעורי מולדת - האם על הנכבה והנכסה על-מנת להזדהות עם הכאב של המובסים ושל הפליטים, את שירי מחמוד דרוויש אוכל האדם שרוצה לאכול את קרבינו ולהעיף אותנו לכל הרוחות, או את מצדה על הכרמל ואיך הערבים שיתפו פעולה עם הנאצים ושהם גרמו למלחמת השיחרור וששת הימים שנועדו לחסל ולרצוח את כל הישוב היהודי. אסור לשכתב את ההיסטוריה על-מנת להיות תקין פוליטית, אסור גם לעודד איסלמופוביה ושנאת ערבים. צריך לתאר את המציאות כהווייתה. בדיוק כפי שאיש לא ידרוש מילדי ישראל לגלות אמפתיה למר גורלם של הנאצים (לרבות היטלר ואשתו הטריה ומשפחת גבלס על טפיה שהתאבדו בבונקר של היטלר) וגם לא של חיילי הורמאכט, ואפילו לא למר גורלם של מאות אלפי הקורבנות האזרחיים שמתו בהפצצות השטח בברלין ודרזדן או לגורל הפליטים הגרמנים המסכנים שגורשו מהסודטים בצ'כיה, מדנציג בפולין ומקניגסברג ברוסיה, כך אין לבוא בדרישות לילדינו לגלות אמפתיה לנכבה ולנכסה ולגורל הפליטים הפלשתינים.
לא צריך לשמוח לאידם אבל גם לא צריך לקיים עצרות אבל יחד איתם בערב יום הזיכרון ולנאום נאומים מוסרניים שבתינו בישראל לא יהיו שלמים עד שלא נקים בית למחריבי בתינו. פעמי כ"ט בנובמבר היה לנו רק פעם אחת, ב-1947 ואוי לאובדן הדרך של מי שחש כך גם באוסלו כשהחזרנו במו ידינו עשרות אלפי מחבלים חמושים להקים להם בית על-מנת שיוכלו להחריב את בתינו, ירצחו אלפים וימטירו עלינו עשרות אלפי רקטות להחרבת המדינה. עלינו לשמר את זכר השואה, את זכר מצדה על הכרמל, את האמת על מלחמות ישראל, אם אנו חפצי חיים!
