אין שוחד כי לא היה שוחד

בשעת כתיבת שורות אלה לא ברור כיצד יסתיים מחול השדים שבו משתתפים בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט ומשום-מה גם אהרן ברק. במציאות שנוצרה עם הופעת הגישושים לחתימת עסקת טיעון מסתבר שנתניהו לא יוכל עוד לטעון שאין כלום כי לא היה כלום, כי משהו ככל הנראה היה. במציאות שנוצרה עם הופעת הגישושים לחתימת עסקת טיעון מסתבר שמנדלבליט לא יוכל עוד לטעון שהיה שוחד, כי האישום המרכזי בתיק 4000 היה כלא היה. עוד לפני כן נראה היה שיש לפרקליטות קשיים בתיק זה ושהיא מחפשת מוצא. המשמעות החמורה של עסקת הטיעון המרחפת מעל ראשינו היא שמנדלבליט ככל הנראה ידע כל הזמן שלשוחד אין רגליים, אבל עובדה זאת לא מנעה ממנו להטיל פצצה זו לא רק לחייו של נתניהו על-אף היותה שקרית, אלא גם לחיים הציבוריים והפוליטיים של כלל אזרחי ישראל. התוצאה של הטלת פצצת השוחד היא שכל מערכות הבחירות האחרונות התנהלו תחת עננה כבדה שראש הממשלה והמועמד לכהונה נוספת כראש ממשלה היה חשוד בשוחד, וכעת מסתבר שאישום השוחד הוא רעוע והפרקליטות נוטה לוותר עליו. אין ספק שקיום בחירות תחת עננה זו - עננת האישום בשוחד - השפיע על אופן ההצבעה של בוחרים רבים. במצב של תיקו, עננה זו הכריעה את תוצאות הבחירות. אמור מעתה: שוחד לא היה, אבל עיוות פוליטי היה גם היה. עננה זו באה ליצור את תדמית המושחת, ואמנם יצרה, דבר שגרם ככל הנראה להטיית תוצאות הבחירות עד כדי מהפך שלטוני בלתי דמוקרטי. הנכונות של מנדלבליט והפרקליטות להסיר את האישום בשוחד מעידה ככל הנראה שמלכתחילה לא היה בו ממש, והוא שימש כאמצעי לחץ על נתניהו וככלי משחק פוליטי בידי מתנגדיו לצורך מהפך שלטוני. יש להניח שללא סעיף השוחד לא היו חילופי שלטון. אין צורך להיות משפטן כדי להגיע למסקנה זו. ומה בעניין הקלון? גם אחרי שאישום השוחד קרס - מנדלבליט והפרקליטות כבר הוכיחו שהם מוכנים להסיר אותו - הם מתעקשים על נושא הקלון, כלומר סילוקו של נתניהו מן החיים הפוליטיים, אחת ולתמיד. אולי הקלון הוא לא כל כך של נתניהו אלא של מי שגרם לעיוות תוצאות הבחירות ושלילת האופי שהיה אמור להיות להן, בחירות הוגנות ודמוקרטיות? הדרישה וההתעקשות של מנדלבליט והפרקליטות בנושא הקלון עוד בטרם הרשעה היא עצמה שערורייה. דרישה זאת היא סוג של הכתבה לשופטים להרשיע את הנאשם, כי לקלון אין שום משמעות באין הרשעה. לכאורה מדובר בניסיון להשפיע על שיקולי השופטים. מכל מקום, קלון איננו חלק מן העונש אלא חלק מאופי העברה, ולא ניתן לסחור בו, קל וחומר משיקולים פוליטיים. כאשר מנדלבליט מציב את עניין הקלון (שמשמעותו סילוק נתניהו מן החיים הפוליטיים) כתנאי לעסקת הטיעון (מחיקת סעיף השוחד) הוא מעמיד את עצמו מעל רצונם של למעלה משני מיליון בוחרים. מעשים מסוג זה הם ששוחקים את אמון הציבור בפרקליטות.