סעיף 6 לחוק האזנות הסתר מתאר את מסגרת ההיתר להאזנת סתר במטרה למנוע עבירה מסוג פשע -
"נשיא בית משפט מחוזי, או סגן הנשיא שהסמיכו הנשיא לעניין זה, רשאי, לפי בקשת קצין משטרה מוסמך, להתיר בצו האזנת סתר אם שוכנע, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, שהדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירות מסוג פשע, או לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירות כאמור, או לחקירה לצרכי חילוט רכוש הקשור בעבירה שהיא פשע".
בהמשך מתאר גם החוק את אופן הפנייה של המשטרה (קצין משטרה מדרגת סגן-ניצב), משך הצו (3 חודשים - ניתן להארכה) ועוד פרטים. החוק לא מדבר ולא צריך לדבר על מפגיני הדגלים השחורים, ראשי עיריות או שואבי בארות, החוק כמו שחוק אמור להיות, מגדיר את העילות להאזנה ואת הדרכים לאישורה ולסיומה בלי כל קשר ליעדי ההאזנה.
האם ייתכן שהמשטרה לא מקפידה על הוראות החוק בכלל ועל הוראות חוק האזנות הסתר? ודאי שייתכן, יש יותר מדוגמה אחת להפרות חוק על-ידי המשטרה בכלל ולהפרת חוק האזנות הסתר בפרט. מנגד נשאלת השאלה האם הנפת דגל שחור מחסנת את המניף מפני חקירה על עבירה מסוג פשע, בגינה עלולה המשטרה לבקש צו שיפוטי להאזנה לטלפון שלו? ודאי שלא.
לו הייתי קצין בדרגת סגן ניצב, העומד בפני שופט ומבקש צו שיפוטי להאזנה לבכיר/סלב/מניף דגל שחור הייתי זהיר שבעתיים. בכלל על המשטרה להיות זהירה שבעתיים כאשר היא חושדת בבכירים בעבירות חמורות, כי אם מתברר בהמשך הדרך שהחשדות משוללי בסיס, הפגיעה בשלטון חוק היא מאוד גדולה.
הלוואי היו ערוצי התקשורת "מזדעזעים" מההאזנות לקיצוני השמאל באותה מידה שם "מזדעזעים" מההאזנות לקיצוני הימין. ההאזנות לאלה וגם לאלה חייבות לעמוד בדרישות החוק, אם לא עמדו או אם לא עומדות, עלינו לנקוט בפעולות מתקנות על-מנת להבטיח עמידה בחוק של כל השותפים להחלטות על הוצאת צווי האזנת סתר.
