התוצאה לא איחרה לבוא. הממשל הגרמני ובראשה אנגלה מרקל, הודיע על הקפאת פרויקט הצוללות, עד שתבוצע חקירה בגרמניה ויוסרו ה"חשדות" שהודבקו לנתניהו. במקביל גבר הלחץ לפתיחת חקירה בישראל. היועמ"ש אביחי מנדלבליט - שידע היטב מה מחירה של חקירת סרק נגד ראש ממשלת ישראל - נאלץ להדוף שוב ושוב את הלחצים לחקור את נתניהו באזהרה, כחשוד בפרשה. ללא הועיל. חקירת בפרשה אומנם הניבה כתבי אישום נגד שורה של גורמים בישראל, אך לא העלתה שום חשד מבוסס נגד נתניהו. צוות חקירה גרמני שפעל בגרמניה, ואסף מידע גם בישראל, לא מצא מאומה ממה שיוחס לנתניהו. מה שלא מונע מיריביו הפוליטיים להאשימו גם בימים אלה בשחיתות בפרשה זה. עכשיו כבר ברור, מה שהסתמן כבר לפני שנים: חלוף הזמן הזיק מאוד לישראל. במשרד הביטחון בישראל התעכבו גם כן יתר על המידה. סבבי הבחירות והפניית אצבע מאשימה כלפי נתניהו בפרשה זו, השהו חתימה על ההסכם וגרמו גם הם לעיכובים. הממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד נאלצה, בשל צורכי הביטחון, להתקדם. בכל זאת, יש להיערך לאיומים במיוחד מצד אירן. עניין קטנטן... והנה, מתברר כי טיסנקרופ הקפיצה את המחיר ב-1.2 מיליארד אירו. כ-200 מיליון אירו לתוספות שנדרשו וכמיליארד אירו עליית מחיר. הקנצלר מרקל, שביקרה בישראל ונפגשה עם ראש הממשלה בנט, התבקשה להתערב, ולפעול להגדלת המימון (שליש) מעליית המחיר מצד טיסנקרופ. אך השיבה כי לא תוכל לעסוק בזאת בסמיכות כה-קרובה לסיום כהונתה.

בתחילת השבוע אישרה ועדת השרים לענייני הצטיידות את רכש שלוש הצוללות, למרות העלייה הניכרת במחיר. שר החוץ יאיר לפיד, שהתנגד בתקופת נתניהו לרכש הצוללות - והאשים את נתניהו בבגידה, ובמיוחד התנגד בזמנו לרכש הצוללת השישית, הצביע בעד העסקה. כך גם שר הביטחון, בני גנץ, שלא נמנע מאישומי סרק נגד נתניהו, למרות ידיעתו את הסוד - בגינו נתן נתניהו הסכמתו לממשל הגרמני למכור צוללות משופרות למצרים. מה שלא מפריע ללפיד, גנץ ולחבריהם בממשלה, לגלגל עתה הצעה להחלטה להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות.