הלך
אלוף (מיל׳) ד"ר אביחי מנדלבליט כבר אינו, שבח לאל בורא עולם, היועץ המשפטי לממשלה. ברך שפטרנו... אחרי שנותיו הנוראות לנו ולמדינה בקודקוד המערך המשפטי, מקווה, שלא נתגעגע אליו - למרות הבחירה התמוהה של מחליפתו.
"הספדתי" את מנדלבליט יומיים לפני סיום תפקידו. וכששמעתי וקראתי את התשבחות, שהעתירו על ראשו ראש הממשלה והשרים, הבנתי היטב, וחייכתי. בישיבת הממשלה העצימו את חשיבותו כיוון שמנדלבליט הפך אותם לשרים ולראש ממשלה, דאוס אקס מאכינה, בניגוד לרצון הבוחר היהודי, והם חייבים לו תודה עצומה וברכות על כך.
בינתיים רק מתגלים עוד פרטים על כך, שמנדלבליט לא שמר עלינו מפני השומרים, והתיר להם ביודעין, להשתולל, ולפגוע בחירויות אזרחי מדינת ישראל. פרשת החקירות הפליליות של מקורבים לבנימין נתניהו לא נשכחה, אלא רק התעמעמה בעקבות פרשת הרוגלה (תוכנת ריגול) פגאסוס של חברת NSO (וכנראה, מופעלות נגדנו עוד כמה מאחיותיה). עכשיו אלו פלוני ואלמוני, שהמשטרה והפרקליטות רמסו את זכויותיהם, בחסות מערכת המשפט. מחר - אלה יהיו כולנו.
תגובת המשטרה והשר לביטחון הפנים לעניין הרוגלה פגאסוס מדהימות, ומלמדות על זלזול מוחלט בתבונת האזרחים. איני זוכר מי אמר, שאויביה הגדולים של "ממשלת השינוי והריפוי" - ממשלת הזדון, הכחש והמרמה של נפתלי בנט, של יאיר לפיד, של אבידגור ליברמן ושל מנסור עבאס - הנם פריטי ארכיון; והוא צדק. המשטרה נתפסה "על חם", ובמקום להודות באשמה, ולהתנצל (כפי שיודע כל יועץ מתחיל ליחסי ציבור), עשתה את הטעות החמורה ביחסי ציבור - הכחישה; כלומר, שיקרה ביודעין. השר עמר בר-לב, אלוף בצלות ואלוף שום, שכבר הפגין ברבים לא אחת את סִכלותו כי רבה, הצטרף אליה בשקריו. אלא שהפעם זה היה שקר אחד רחוק מדי: הפגיעה בדמוקרטיה הנה חמורה, ומתבררים כל יום עד כמה הייתה נרחבת, וכנראה, נעשתה בזדון. לכן, המחאה והזעקה הנן משני עברי המערכת הפוליטית. בעצם, זעקת מי, שנותרו ישרים במערכת.
כבר הרבה שנים אני מתריע, שהמשטרה פועלת בזדון בניגוד לחוק, באישור הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה (כן. זה אותו אדון מנדלבליט). זה התחיל, כנראה, במסמכי מני יצחקי (תיקי מידע על אישי ציבור - ח"כים, ראשי עיריות ועוד), שהוכנו באגף החקירות (אח"ק) במטה הארצי של המשטרה, בניגוד לחוק. זו לא הייתה מעידה של ניצב מני יצחקי, ראש אח"ק, אלא שיטה לתפוס אזרחים ואח"מים בזקניהם, או באיבריהם העדינים, כדי לאכוף עליהם משמעת וציות. לכן, כיניתי את הפרקליטות ואת המשטרה, ארגונים של פשע מאורגן.
בימי מנדלבליט זה תאם מאוד את שיטתו להנחלת צדק בררני ולעיוות הדמוקרטיה. עם זאת, ראוי לציין, כי גם מנדלבליט נסחט, והודה בזה בשיחה עם אפי נוה, ידידו, שהיה ראש לשכת עורכי-הדין. בטוויטר צייצו כמה, שהיה שותף לחיסול מועמדות יואב גלנט לרמטכ"ל, וכיועץ משפטי השתמש בניסיונו, והיה שותף לחיסולו האלקטורלי של בנימין נתניהו.
בהשגחתו (ובעידודו?!) צמחה מתחת להשגחתנו מדינת משטרה - שטאזילנד; והחוקים, שצעקני הדמוקרטיה מקדמים כעת, יגבילו עוד יותר את חירויותינו. איפה נמצאים כעת מי שהזדרזו, כמו הג׳ינג׳י, להגיש, בשם הדמוקרטיה ושלטון החוק, עתירה לבג"ץ על כל פעולה של הממשלה?! הם בשנת חורף, או בחופשה באיים המלדיביים ללא עיתונים, ללא טלוויזיה וללא טלפון סלולרי.
מישהו, שביקש להישאר אלמוני, הזכיר לי בעניין הצדק הבררני את התעמרות מנדלבליט בשכנתו הדתייה, שהעירה לו בדרכם לבית הכנסת בערב שבת על דרכיו הנלוזות. היועץ התלונן עליה, ועוד במהלך השבת עצרו אותה שוטרים, והביאוה בניידת לחקירה בתחנת משטרה. אכן, טיפול ראוי בפצצה מתקתקת, שסיכנה את זקנו של הצדיק הידוע מפרשת הרפז. ראוי לזכור, שאת חילול השבת גרם לה אדם, שמתיימר להיות דתי, אך קינא מאוד לכבודו האישי וליוקרתו.
אשמים
ועדה של משרד האוצר, של משרד הכלכלה, של משרד החקלאות ושל הרשות לתחרות עומדת לקבוע, שהחקלאים אשמים ביוקר התוצרת החקלאית לצרכן - מסקנה צפויה לחלוטין. חבר, שהיה בכיר בשירות המדינה ואחר-כך הרצה באוניברסיטה, לימד אותי, שהרכב ועדה קובע מראש את מסקנותיה. השבתי לו, שזה בערך כמו קביעת מוּתב (הרכב שופטים) בדיון בבית משפט, והוא חייך. נזכרנו יחד בגרסה האחרת של מעשי הוועדות - כידוע, גמל הוא סוס, שהורכב על-ידי ועדה.
משרד האוצר החליט מזמן בלי שום שכל לחסל את החקלאות בישראל, וכעת, לרגל האמרת יוקר המחיה, הוא צולב את החקלאים. כבר לפני יותר מחמישים שנה אמר לי אבי ומורי המנוח (שהיה לולן בצאתו לגמלאות, וגידל פטמים), שאינו מבין איך עוף עולה לי במרכול פי עשרה מאשר קיבל על מכירתו. חקלאים (כמו קירשנר ממושב ביצרון) הוכיחו, שהם יכולים להוזיל את התוצרת החקלאית לצרכנים במכירה ישירה, שתועיל לחקלאים ולצרכנים כאחד, ותקטין את יוקר המחיה. אך זה פוגע במי שמשרד האוצר, כנראה, רוצה לקדם ולטפח - רשתות השיווק.
משרד האוצר נמצא במסע צלב נגד החקלאים ונגד החקלאות בישראל, ולא יעצור עד שירסקם עד דק - כמובן, על חשבוננו ועל חשבון ביטחון מדינת ישראל וריבונותה. הדרך הנכונה לשמור על החקלאות הישראלית ולהקטין את יוקר המחיה הנה סובסידיה לחקלאים. זה נעשה בהצלחה בהרבה מדינות, אך לא אצלנו. זאת, כיוון שבמשרד האוצר הכריזו, שהחקלאים אויבי האומה.
כשלים
בתגובה למאמריי באתר הזה על השכר בצה"ל ועל האמון הציבורי בצבאנו קיבלתי תגובות משני סוגים - אחד על כך, שזה עוול לגייס נוער לשירות חובה. אין לי הכוחות להתווכח עם טענה זו. לדעתי, צבא מקצועי (חוץ מהיותו מקבל משכורת - למצדדיו הישראלים אין מושג מה זה) והתנדבותי יהיה אחד המסמרים האחרונים בארון הקבורה של מדינת ישראל.
יש לשפר את "שכר" החיילים, כדי להוריד עול משכם הוריהם. אפשר לעשות זאת בקיצוץ דרסטי במִפקדות ובחילות מיותרים. צבא הג׳ובניקים שלנו תפוח מאוד, ולא סתם נקרא פעם, יחידה 804 - באים בשמונה, עושים אפס והולכים הביתה בארבע.
קיצוץ נטל של אלפי חיילים ושל עשרות מפקדות מיותרות יאפשר להגדיל את דמי הקיום, שמקבלים חיילי החובה, ובעיקר, הקרביים שבהם, וגם יפנה תקציבים, שמתבזבזים כעת על ריק (פול גז ניוטרל - FGN - קראנו לזה). עניין אחר בקידום המוטיווציה להתגייס והאמון הציבורי בצבאנו הנו תנאי השירות המחפירים בצבא. עיקר הטענות, מ̤עבר להתעמרות מפקדים ול"טרטורים", מופנה כלפי הרמה הנמוכה מאוד של האוכל במטבחי הבסיסים, בעיקר, לאחר הפרטתם. טענות מוצדקות נוספות ממוקדות בשירות הרפואי הרע, שמקבלים חיילי צה"ל בחובה ובקבע, ומפקיר את בריאותם. מישהו נרדמו בשמירה, או הורדמו, והעניינים התדרדרו למצב מחפיר - כפי שעולה מהתלונות.
עניין חיוני עולה דווקא מביקורת מפקדים קרביים על חייליהם, שהעזו להוציא לרשתות החברתיות את הכביסה המלוכלכת. צבאנו מנהל מלחמה אבודה נגד סרטונים,
שמעלים חיילים לרשתות החברתיות, תוך התעלמות מהעובדה, שהסרטונים הללו מעידים של ליקויים בקשר בין חיילים למפקדיהם. אל"ם ברק חירם, מח"ט "גולני", קבל על כך מרה במכתב למפקדים בחטיבה. חירם אבחן נכונה, שהפנייה של חייליו (וגם חיילים מיחידות אחרות) לרשתות החברתיות הנה הצבעת אי-אמון במפקדים. כלומר, לו האמינו החיילים, שמפקדיהם יטפלו היטב בטענותיהם, היו מפנים אותן אליהם ישירות. אלוף (מיל׳) יצחק בריק, שהיה נציב קבילות החיילים, כתב על זה לפני כשלוש שנים בדוח מסמר-שיער עם סיום תפקידו, ולא נעשה דבר בנושא.
ושוב בריק - בסדרת הסכתים הוא מאשים חריפות, כי כדי להסתיר מחדלים בצבא, נוהגת בצה"ל תרבות שקר, שנועדה למנוע מדרגים בכירים לדעת את האמת על המעשה ביחידות. את תרבות השקר, לדבריו, מטפח שנים המטכ"ל עצמו, והיא כוללת דוחות כוטזבים לוועדת הכנסת לחוץ ולביטחון.
מי יחקור את החוקרים?
מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה היו, לדעתי, חלק מקֶשר, שנועד לעוות את רצון הבוחר היהודי, לפגוע בדמוקרטיה ולהשתלט על המדינה. לכן, אני מפקפק האם יהיה מי שיחקור את החוקרים, שמעלו בתפקידם (ובהם מפכ"לים), ופגעו בחירויות האזרח בישראל על-ידי שתילת רוגלות בטלפונים סלולריים (ומי י̤דע עד היכן הגיעה חוצפתם?!) ואת הפרקליטים (כולל יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטים בכירים).
אם תקום ועדת חקירה ממלכתית צריך לשבת בראשה שופט בדימוס מבית המשפט העליון. איבדתי לחלוטין את אמוני במוסד הזה ובשאר ערכאות מערכת המשפט בימי אהרן ברק. כאמור, בית המשפט העליון, המאויש לעייפה בעסקות עייפות במשובטי אהרן ברק, אינו הגורם, שיכול מאז נשיאותו, להגן על זכויות האזרח במדינה. אני משער, שאי-שם בכספות עלומות יש די חומר, שיכול למשמ̤ע כל חבר בוועדה כזו. ואם אין עדיין - ייצרו כזה. המערכת מצטיינת רק בתפירה יצירתית של תיקים; ודי להיזכר באפי נוה, בדרור חוטר-ישי, בגל הירש, בראובן ריבלין, באביגדור קהלני, ברפאל איתן, ביעקב נאמן ובעוד כמה, שלצערי, שכחתי את שמם, אך גם הם הסתבכו בקורי העכביש של תפרני התיקים.
כך, תחליט ממשלת בלע (בנט, לפיד, ליברמן ועבאס) למנות לוועדת החקירה הממלכתית את שלושת הקופים, ומההר ייצא עכבר, ושטאזילנד תפרח אצלנו בחסות הדמוקרטיה של הנוכלים מממשלת השינוי. דוח ועדת החקירה ימרק עוונות, ויטהר שגגות הרבה יותר מצום, מתפילה, מתשובה ומצדקה בימים הנוראים.
