1. ממצאי הבדיקה של השימוש המשטרתי בתוכנת הריגול פגסוס בתיקי האלפים, כפי שמסרה (יום ד', 16.2.22) התביעה במשפט נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים, אינם מספקים מבחינת אמינותם הציבורית. הדיווח מבוסס כל-כולו על בדיקת המשטרה עצמה, כאשר הפרקליטות מודה שהיא לא ידעה עד השבוע על ההפקה הבלתי-חוקית של נתונים מתוך הטלפון הסלולרי של
שלמה פילבר. נכון שלדבריה לא נעשה בהם שימוש, אבל עצם ההפקה וההסתרה מן הפרקליטות הן חמורות. ונזכיר, כי עד היום גם נטען שלא היה שימוש בפגסוס בתיקים אלו - וכעת הפרקליטות מאשרת את החשיפה ב-News1 לפיה בתיקי נתניהו נעשה שימוש ברוגלה (לדבריה, זה היה כחוק).
כפי שכבר נכתב כאן בעבר, לציבור אין אמון במשטרה בכלל ובפרשת פגסוס בפרט - ובצדק. זהו גוף בלתי אמין, בלשון המעטה, בו קיימים אין-ספור ליקויים המגיעים עד כדי ביצוע עבירות פליליות. ואילו הפרקליטות, האמורה לפקח על המשטרה, נגועה בעצמה בניגוד עניינים - גם במישור יחסי העבודה השוטפים עם המשטרה, גם כאשר אנשיה משמשים כפרקליטים מלווים וגם באימפוטנטיות של מח"ש מול שוטרים עבריינים. הדברים נכונים עוד יותר כאשר עסקינן בפרשת פגסוס כולה ובבדיקה שמובילה המשנה ליועצת המשפטית ל
ממשלה,
עמית מררי. זה עניין של היגיון פשוט.
2. נכון לעכשיו, הדברים שונים כאשר עסקינן בהשלכות המיידיות של הפרשה על משפטו של
בנימין נתניהו. החוק מטיל על הפרקליטות למסור לבית המשפט את המידע הרלוונטי, ואת זה היא עשתה. בית המשפט לא יטיל על אנשי הפרקליטות להתיישב במשרדי יחידת הסיגינט ולעבור בעצמם על כל התיקים. זה לא תפקידם, זה לא מתנהל כך, זה לא מעשי. לכן, גם אם מבחינה ציבורית יש לבצע בדיקה עצמאית - במצב הנוכחי אין עילה משפטית להמשיך ולעצור את המשפט.
כבר הסברתי, כי לפרשת פגסוס יש שתי השלכות על משפט נתניהו. האחת היא במישור הראייתי המיידי: האם לבית המשפט מוגשות ראיות שהושגו שלא כדין. על כך עונה כעת התביעה: לא. אין לבית המשפט אלא את מה שמדווחת הפרקליטות, כל עוד לא מציגה לו ההגנה ראיות של ממש (ולא פרסומים תקשורתיים) שהאמת שונה. נזכיר שהמשפט נעצר בשבוע שעבר כדי לבדוק האם מסמכים שהתביעה מבקשת להציג לעו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, הושגו בהאזנה בלתי חוקית לטלפון של שלמה פילבר. התביעה עונה על כך בשלילה ולכן אין שום סיבה לעצור את המשפט.
השנייה היא במישור העקרוני המתמשך: האם זכויותיהם של הנאשמים נפגעו בצורה כה קשה, עד שיש לבטל את כתב האישום נגדם בשל הגנה מן הצדק. זה עדיין לא על הפרק. מדובר בטענה שיש לגבות בראיות ממשיות, בית המשפט ישמע את תגובת המדינה ויקיים דיון - ועל-פי הראיות כרגע, סביר להניח שכתב אישום כה מרכזי לא יבוטל בשל טענה שכזאת. ההגנה תוכל לשוב ולהעלות את הטענה בהמשך הדרך וגם בסיומה, בהתאם לראיות הנוספות שלשיטתה יהיו בידיה.
3. הודעת הפרקליטות אינה סוף פסוק גם במישור הראייתי המיידי. אם בהמשך יתברר שקיימת אי-חוקיות לגבי מסמכים שהוגשו או יוגשו, בית המשפט תמיד יכול לפסול אותם - כולל רטרואקטיבית. מדובר בשופטים מקצועיים, ואין לחשוש שמא המסמך הבעייתי כבר נחקק בזכרונם וגיבש את דעתם - ודאי כאשר מדובר בתיק ובו מאות עדים, אלפי מסמכים ורבבות עמודי פרוטוקול.
4. סוגיה נפרדת היא מה יקרה אם וכאשר שתי הזירות ישובו ויצטלבו - במקרה שממצאיה של בדיקה עצמאית של פרשת פגסוס יעלו שהיו פגמים ממשיים בניהול החקירות בתיקי נתניהו. לכאורה, החוק קובע במפורש ששני המסלולים הללו אינם יכולים להיפגש. דוח של ועדת חקירה ממלכתית והעדויות שנמסרות לה אינם יכולים לשמש כראיה בהליך משפטי כלשהו. כנ"ל לגבי
מבקר המדינה (אם כי עליו ליידע את היועץ המשפטי לממשלה אם מצא חשד לפלילים והוא ימשיך משם). על ועדת בדיקה חלים הכללים של מבקר המדינה. לכן, לא ניתן יהיה להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ממצאים שכאלה.
אבל המסלול המשפטי הפורמלי איננו היחיד, ודאי שלא בתיק כה מרכזי. השופטים יושבים בתוך עמם והם ישמעו כמו כולנו אם יהיו ממצאים משמעותיים הרלוונטיים לתיק 67104-01-20. ההגנה מן הסתם תמצא את הדרך להכניס ממצאים כאלו לשיקוליו של בית המשפט, והוא בהחלט יהיה חייב להביא אותם בחשבון. כך שהמשפט צפוי להימשך כסדרו, אבל עננת פגסוס עשויה להופיע בו שוב.
5. עוד הערה טכנית לכאורה, אך בעלת משמעות. בית המשפט הורה לפרקליטות לעדכן אותו עד היום ב-16:00. ההודעה נמסרה ב-16:45. מעבר לחוק הראשון של פרקינסון, לפיו כל עבודה נמשכת לפי פרק הזמן המוקדש לביצועה, במקרה של הפרקליטות יש כאן צורת פעולה: כמעט תמיד היא עונה לבית המשפט ברגע האחרון ולעיתים גם אחריו. זה נראה כחלק משכרון כוח, מתפיסה לפיה בית המשפט עובד אצל הפרקליטות. את הדבר הזה צריך לשרש.
