יש לי כבוד לספר הספרים, שהעניק את המתנה היפה להון האנושי העובד. המתנה היפה המוזכרת בפרשה שלנו, פרשת "כִּי תִּשָּׁא", כבר קיבלה ביטוי מרשים ובפירוט בעשרת הדיברות בפרשת "יתרו". בדיבר הרביעי מתוך עשרת הדיברות מצוין בספר "שמות" פרק כ': "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּבָּת לְקָדְשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׁיתָ כָּל מְלָאכְתֶךָ. וְיוֹם הַשְּׁביעִי שַׁבָּת לַיְּהֹוָה אֱלֹוהֶיָך, לֹא תַּעֲשֶׁה כָּל מְלָאכָה ..." ("שמות", פרק כ', פסוקים ח'-י"א).
בפרשה שלנו, פרשת "כִּי תִּשָּׁא". בפרק ל"א בפסוקים י"ב-י"ז חוזרת ונשנית בפירוט רב ובהדגשה המתנה היפה של יום מנוחה המוענקת לאדם העובד ביום השביעי אחרי ששה ימי עבודה, בה הגיר זיעתו בעמל יומו. אודה, שאני מתרגש מעצם העובדה, שחוזרת ונשנית בפרשת "כִּי תִּשָּׁא" ההוראה ההומאנית - "... אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמְרוּ". שמירת השבת "אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדוֹרוֹתֵיכֶם".
אני מקבל בהערכה רבה את ההוראה החברתית ההומאנית, לפיה חובה לשמור אותה לדורות. אך לצערי, ההתרגשות שלי מהגישה ההומאנית ומהתודעה ומהרגישות הסוציאלית שמזדקרים מהכתוב, היא מהולה בעצב רב, בקוראי את הדרישה לקטול חייו של אדם, שמעד ולא שמר את מצוות השבת כהלכתן. אני מצר על הענישה, שלדעתי, היא עומדת בסתירה מוחלטת לערך העליון של קדושת החיים.
אני מביע את כאבי לנוכח הכתוב בפסוק י"ד. קשה לי לקבל קטילת חייו של כל אדם, אשר מעד ולא קיים כהלכה את מצוות שמירת השבת -
אני מסתייג מהביטוי הקשה - "מוֹת יוּמַת", המופיע יותר מפעם אחת בהיקשר של אי-שמירת השבת. אני מזדהה עם הדרישה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת", אך קשה לי לקבל את הדריְשה שבאה מיד
"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֵב עַמֶּיהָ". בהרהורי על הכתוב בפסוקים י"ב עד ט"ז אני גם מערער על נקיטה בענישה כה חמורה של כריתת הנפש, שמעדה ולא שמרה על כל הלכות השבת.
צר לי, שהזדהותי עם הבשורה ההומאנית מלווה בערעור ובהסתייגות מוחלטת מעצם הניסוח בחוק, המדגיש שלוש פעמים את ההוראה לקטול את חיי, המועד בקיום מצוות שמירת השבת. אין הצדקה לביטוי - "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" - זו הוראה הפוגעת בעולם הערכים, המחייב את קדושת החיים.
צפיתי מספר הספרים לגישה חינוכית, ובמקרה הזה ניתן היה בצדק לצפות לענישה חינוכית, ולא
לְכָרֵת. לא לעונש מוות מידי שמים. צר לי, אם פגעתי ברגשותיהם של אנשים מאמינים, המקבלים את הוראות הפסוקים הנ"ל כלשונן. מתוך כבוד והערכה לספר הספרים, הבעתי את הסתייגותי מהביטוי המחייב כריתת נפשו של אדם, שלא קיים את כל מצוות השבת.
