המדיניות האזורית של טורקיה גרמה לבידודה, והמדיניות המוניטרית של הנשיא רג'פ טאיפ
ארדואן הובילה להידרדרות הכלכלה. אנקרה מנסה כעת לתקן את קשריה עם מדינות המזרח התיכון, כולל מצרים, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה וישראל.
ב-3 בפברואר הודיע ארדואן, כי יארח את נשיא המדינה,
יצחק הרצוג, לביקור רשמי בטורקיה באמצע מרץ. ארדואן הצהיר שגם ישראל מעוניינת בשיקום הקשרים הדיפלומטיים, וציין, כי ראש הממשלה,
נפתלי בנט, מגלה "גישה חיובית".
ארדואן שלח כבר קודם אותות דומים לירושלים. הוא שחרר שני תיירים ישראלים שנעצרו בחשד לריגול בנובמבר לאחר שבועיים בכלא. הרצוג ובנט התקשרו, כל אחד בנפרד, לארדואן כדי להביע את הוקרתם. בנוסף, בינואר התקשר ארדואן להרצוג כדי להביע את תנחומיו על מות אימו. שבוע לאחר מכן התקשר שר החוץ הטורקי, מבלוט קאווסולו, לעמיתו הישראלי,
יאיר לפיד, להתעניין במצבו הבריאותי לאחר שהאחרון החלים מנגיף הקורונה – שיחה ראשונה בין שר חוץ טורקי למקבילו הישראלי מזה כמעט עשור. בדומה לכך, אוניברסיטאות ישראליות זכו למסרים מאוניברסיטאות טורקיות.
בעוד שטורקיה שומרת על סחר מקיף עם ישראל, ארדואן ביקר קשות את ישראל בנושא הפלשתיני, ואמירותיו אף גבלו באנטישמיות. בינתיים, ארצו ממשיכה לארח את מחבלי חמאס. הגז הישראלי נמצא בראש סדר היום הטורקי בניסיון להתקרב לישראל. טורקיה תלויה בעיקר בייבוא אנרגיה מרוסיה ומאירן, ומעוניינת לגוון את מקורות האנרגיה שלה. לכן, טורקיה רוצה גישה למאגרי הגז של ישראל לשימוש בבית ולייצוא לאירופה, שיחזק את מעמדה כגשר אנרגיה לאירופה.
יתרה מכך: הגז הישראלי עשוי להניב הכנסות לכלכלה הטורקית המקרטעת, במיוחד לפני הבחירות הקרובות. יתר על כן: צינור מישראל לטורקיה דרך קפריסין הוא הפתרון האופטימלי מבחינה כלכלית, אם כי ייתכן שיהיה צורך באישור של קפריסין, וזה אינו מובן מאליו.
לאחר שארה"ב הסירה את תמיכתה בצינור ה-EastMed היקר והבעייתי מבחינה טכנולוגית, שהיה מיועד להעביר גז מישראל וקפריסין לאירופה דרך יוון, טורקיה מקווה שישראל תתפתה להתעלם משיקולים אסטרטגיים ולהפקיד את ברז הגז שלה בידי טורקיה. על ישראל לשקול היטב האם רצוי לייצא גז דרך טורקיה, כי זו עלולה להשתמש בתלות זאת כנשק נגד ישראל בעתיד.