במאמצים רבים איתרתי במרשתת את דוח עו"ד עמית מררי. הוא קצר, הוא ממצה, מצביע על עבודה קשה ולשון פתלתלה, אשר אני דווקא קורא בו היבטים אחרים לגמרי מאלה המהודהדים על-ידי אינטרסנטים הסמוכים על שולחן ממשלת השינוי ואינטרסנטים מקרב שופרי הסף.
כתב המינוי
בחינה של עבודת כל צוות בדיקה מתחילה מכתב המינוי ומסמכויות צוות הבדיקה - ככל שכתב המינוי הוא צר ומגביל, כן רב הסיכוי שהוועדה תקלע מחוץ למטרה ולא בלבה. מוקד כתב המינוי מצוין בדוח
"האם בוצעה הדבקה על-ידי משטרת ישראל למכשירי טלפון ניידים השייכים אל מי מבין רשימת האנשים שפורסמו, באמצעות תוכנת פגסוס שפותחה על-ידי חברת NSO, ללא צו שיפוטי. בשלב זה לא נדרש הצוות לבדוק את השאלות הנוספות שנדרשות לבדיקה המפורטות להלן בסעיף 18, ובכלל זה אופן מימוש צווי האזנה וחומרים שהתקבלו".
הליקויים המרכזיים בכתב במינוי
הערתי הראשונה היא למונח
"הדבקה". אנו מדביקים ניירות, מדביקים טפטים, ומדביקים בווירוים, אז על איזו הדבקה מדובר כאן? ודאי שמדובר בהדבקה בווירוס, כי המקור הבלתי לגיטימי של התוכנות האלה, והשימוש הבלתי לגיטימי של תוכנות כאלה נתפס בצדק כהדבקה בווירוס מחשבים, הדבקה אשר ראוי להשתמש בה במלחמה מדינתית ובמלחמה בפשע אלים ומסוכן תחת הקפדה מאוד מוקפדת. ספק גדול בעיני אם קצין המשטרה כאשר ביקש להאזין לשלמה פילבר עמד בפני השופט ואמר
"אנחנו חושדים בשלמה פילבר בכך שלכלך את הצווארון הלבן שלו ולכן נדביק אותו בווירוס מחשבים. לא על-מנת להרוס לו את הטלפון אלא על-מנת לדעת עליו כל פרט, לעקוב אחריו לכל מקום שילך, לצלם ולהקליט את פגישותיו וכיו"ב".
המונח
"הדבקה" בה משתמשות כנראה הרשויות (בניגוד ל"האזנה" המעוגנת בחוק על פיו הוצאו הצווים הנטענים), מעיד על יסוד נפשי עמוק של רשויות החוק, הבנה שמדובר בשני עולמות נפרדים. שור וחמור שלא יחרשו יחדיו. ולכן אסור שיידונו על-פי אותם כללים. העובדה שהפרקליט המלווה בתיק והיועמ"ש לממשלה לא היו מודעים (לטענתם)
להדבקות האלה רק מטילה עוד צל כבד עליהן, ולכך לא מתייחס הדוח.
ההערה השנייה היא להיקף המאד מצומצם של הבדיקה הנדרשת.
גם תוכנת פגאסוס, גם ללא צו שיפוטי, אנו יודעים
שמפכ"ל המשטרה דאז טען שאין ולא הייתה למשטרה כלל תוכנת פגאסוס, אז אולי ההדבקה הנטענת הייתה באמצעות תוכנה אחרת, ואת זאת הצוות לא נתבקש כלל לבדוק. ואולי הייתה הדבקה של פגאסוס אך עם צו שיפוטי לא קשור או צו שיפוטי שהתבסס על מידע שגוי או מטעה? גם זאת לא נתבקש הצוות לבדוק, לפחות לא במסגרת בדיקת הדבקה זו.
ובאשר לסמכויות הצוות: אפס, פשוט אפס, כלום, נאדה. מה שרוצים לספר להם מספרים ומה שלא רוצים לא. העיגון החוקי לעבודת הצוות הוא סעיף 6-ו' לחוק האזנות הסתר
(ו) המפקח הכללי של המשטרה יגיש, מדי חודש, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו לפי פרק זה, סעיף 9א(א)(2) וסעיף 2א לחוק חסינות חברי הכנסת, ועל תנאיהם". אז האם מישהו מהמהדהדים הזכיר ולו ברמז שצוות הבדיקה בא בפועל לאשר דין וחשבון (לגמרי מאוחר) שהגיש מפכ"ל המשטרה ליועמ"ש באשר בזמן אמת היועמ"ש לא ידע לטענתו כלום על הסיפורים האלה? וברור שזה המצב כי המשטרה הדליפה את ממצאי הדוח הפרטניים לפני שהתכנס הצוות או ממש בסמוך להתכנסותו, ודאי טרם פורסמו מסקנותיו.
ונעבור לדוח עצמו
כאשר פרקליט בכיר מתבקש לעמוד בראש צוות בדיקה הבודק בפועל את המערכת שבה הוא משרת והוא נענה לבקשה, הוא אדם עקום או אדם אמיץ מאד, המוכן להיכנס מתחת לאלונקה במקום שכל האחרים בורחים למחילות שלהם.
אני רוצה לשייך את עו"ד מררי לקבוצה השנייה. אישה אמיצה שנכנסה מתחת לאלונקה. היא אומנם ידעה לדעתי בגדול בתחילת הדרך מה יהיה בסופה, כי הכל היה כתוב בעיתון, אך בכל זאת צוות בדיקה הוא כמו חמין, יודעים איך נכנסים אליו אך לא יודעים איך יוצאים.
ואם האדם הוא אמיץ ואיננו עקום כלל, הוא עדיין משרת את המערכת שבה הוא פועל ומשרת במקביל את הציבור. אך סדרי העדיפות לטעמי ברורים, קודם כל המערכת השלטונית בה הוא משרת, בייחוד כאשר היא מותקפת. ועל-אף שהעדיפות היא למערכת השלטונית אותה משרת האדם, יש לו גבולות, הגבולות גבולות החוק, גבולות כתב המינוי, גבולות הסמכויות וכמובן הגבולות האישים. ועם כל הסלט הזה ייתכן שהצוות הוציא את המיטב, שירת טוב מאוד את שולחיו, ולא שיקר לציבור. הדוח הוא דוח טכנולוגי (כך נאמר בדוח) אשר הובילה אותו משפנית, מה שהופך במידה רבה את המשפטנית לחסינה מפני ביקורת על טעויות. ועל כל אלה שם הצוות שסתום אשר איש לא שם ליבו אליו.
הצוות לא קבע כלל שההדבקות האלה לא קרו (כפי שיפורט להלן) אלא רק מהדהדיו האינטרסנטים שמו את המילים האלה בפי הצוות, ורק מי שיודע כך לג'נגל יכול להיות אמיץ דיו על-מנת לקחת על עצמו כזו משימה מורכבת ומטורפת.
ולפנינים מהדוח
מספרי טלפון
הדוח מספר לנו כי המשטרה הגישה לצוות את רשימת מספרי הטלפון של המודבקים הנטענים וכי הצוות גיבש רשימה לאימות. מהיכן יש למשטרה מספרי טלפון של אנשים תמימים? מהיכן יש לוועדה מספר טלפון של אנשים תמימים? רק הנושא הזה מחייב בדיקה, בהמשך כתוב גם שהמשטרה המירה מספרי SIM למספרי טלפון לצורך ביצוע הבדיקה, האם היא יכולה כך לעשות גם למספר שלי? מי הסמיך אותה?
הבדיקות עצמן
הבדיקות עצמן הסתמכו בעיקרן המכריע על דיווחי המשטרה ודיווחי חברת NSO, התברר כי המשטרה יכולה למחוק רשומות, אך לטענת הנבדקים הרשומות לא נמחקות בפועל לעולם, רק לחברה יש גישה אל המחוקות, וגם המחוקות נבדקו על-ידי החברה.
יסלחו לי חברי הצוות אולי הם חושבים שהם בני אל, והם מסוגלים לבחון כליות ולב. כאשר האינטרס של החברה הוא כל-כך גדול והאינטרס של המשטרה הוא כל-כך גדול אני לא הייתי מסתפק בנתונים מהם על-מנת להגיע למסקנה כלשהי. נכון, ציפו מהצוות לתשובות מהירות על-מנת לכבות שריפות, ייתכן שהתעלקו עליהם יומית ושעתית, אבל ההבדל בין מהיר לחפיף הוא לא גדול.
בדיקה שבוצעה מחוץ למסגרת כתב המינוי
מסתבר כי למשטרה יש מערכת נוספת (לפחות אחת), אשר הדוח מתייחס אליה בקצרה ומפרט בדיקות דומות לבדיקות שנעשו עם מערכת פגאסוס.
ולשורה התחתונה המהממת
לאחר כזה חריש עמוק, לאחר בדיקה כה מקיפה ויסודית, אני הייתי מצפה שהדוח יסתיים בלהד"מ. לא היו דברים מעולם. פשוט לא היה ולא נברא. ואיך מסתיים הדוח?
"אין כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל הדביקה באמצעות מערכת פגסוס שבידיה ללא צו שיפוטי, מכשיר טלפון של מי מבין רשימת האנשים שפורסמו בתקשורת". הצוות לא טוען שלא הייתה הדבקה כלל, הצוות לא טוען שהוא שלל מכל וכל את אפשרות ההדבקה. הצוות טוען בשורה התחתונה
שאין לו כל אינדיקציה להדבקה, ומשמע מכאן שאפילו הצוות עצמו מותיר לו פתח נסיגה. כשם שהעיתונאי לא הציג לנו ראיות לטענותיו ולכן עלינו להיות מאוד זהירים בקשר אליהם, ביודענו שהוא מאוד מוגבל בהסגרת מקורותיו, ועלינו לכבד זאת,
גם הצוות לא הגיע למסקנה שלא הייתה הדבקה אלא רק שהוא לא גילה כזו אם היא קיימת.
הצוות הוציא דוח מאוד מוקפד, אשר תחם את המילים בזהירות מאוד רבה, כאשר המילים מוכנות לכל תרחיש, ושופרי הסף הדהדו והגבירו את הטונים המרגיעים, כאשר התמונה האמיתית מדאיגה. ולאחר הדוח והדהודיו המוטים היא יותר מדאיגה מאשר לפניו.
