פלישתה של רוסיה לאוקראינה עשויה להפוך לפעולה הצבאית הגדולה ביותר באירופה מאז 1945. היא גם מהווה את תחילתו של עידן בו מתנהלת מלחמה כלכלית רבת סיכונים. הצעדים שנקט המערב היו כה מרחיקי לכת, עד שהם גרמו לתוהו ובוהו במשק שהיקפו 1.6 טריליון דולר וגרמו לנשיא ולדימיר פוטין לצאת באיומים גרעיניים. ההתקפה על משק כה גדול היא חסרת תקדים ותדליק נורות אזהרה ברחבי העולם, במיוחד בסין בנוגע למחיר של התקפה על טייוואן. העדיפות הראשונה של המערב צריכה להיות לנצח בעימות הכלכלי עם רוסיה, כותב אקונומיסט, ולאחר מכן עליו ליצור דוקטרינה לניהול נשק זה כדי למנוע מעבר חד יותר לעבר אוטרקיה.
העובדה שרוסיה לא לקחה ברצינות את איומי העיצומים אינה מפתיעה, משום שבמשך שנים הם היו בלתי יעילים. ערב המלחמה היו 10,000 איש וחברות נתונים לעיצומים אמריקניים, ב-50 מדינות וב-27% מהתוצר העולמי – אך לרוב לא הייתה להם משמעות. אמברגו מלא על ונצואלה ואירן פגע קשות בכלכלותיהן אך לא הפיל את ממשליהן. ההנחה הייתה שארה"ב לעולם לא תפעיל "לחץ מירבי" על משק גדול.
הרוביקון נחצה ב-26.2.22, עם הטלת העיצומים על המשק ה-11 בגודלו בעולם. זרימת הכסף מרוסיה ואליה כמעט נפסקה. הבנק המרכזי הרוסי אינו יכול לגעת ברוב עתודות המט"ח שלו בסך 630 מיליארד דולר. הרובל איבד 28% מאז תחילת השנה, ההון הזר בורח וסכנת האינפלציה גוברת. המניות הרוסיות קרסו ב-90% בסחר בחו"ל, חברות רב-לאומיות עוזבות, תורים משתרכים מחוץ לבנקים. המהלומות עשויות להוביל להפיכה או למחסור במזומנים שיעצור את מכונת המלחמה. אבל פוטין יכול להגיב בנשק כלכלי משלו, כולל הפסקת הזרמת הגז.
לאחר השימוש בפצצות האטום ב-1945 נדרשו שנים לפתח דוקטרינה לניהול התגובה על הפעלתו. כעת, לנוכח התוהו ובוהו, אין חלופה לעיצומים. אבל עיקרון אחד ברור: כל תגובה רוסית חייבת להיתקל בתשובה מזיקה שתהפוך את התגובה הרוסית לבלתי הגיונית. למערב יש יתרון בזכות יכולתו הטכנולוגית ומציאת חלופות לנפט הרוסי (המכניס לרוסיה פי ארבעה מייצוא הגז הטבעי). אם המערב יעשה בהם יותר מדי שימוש, יותר מדינות ינסו שלא להסתמך על המערכת הפיננסית המערבית וכך האיום בהם יהיה פחות משמעותי.
לעומת זאת, שימוש נבון בעיצומים ילחיץ במיוחד את השליטים הסמכותנים, השולטים במחצית מ-20 טריליוני הדולרים של עתודות המט"ח וקרנות העושר בעולם. סין אומנם יכולה לגרום למערב נזק רב על-ידי פגיעה בשרשרת האספקה, אבל כעת ברור שבמקרה של מלחמה בטייוואן – המערב יקפיא את 3.3 טריליוני הדולרים של העתודות הסיניות. לצד זאת מזכיר אקונומיסט, כי בעשור הקרוב תיצור ההתקדמות הטכנולוגית מערכות תשלומים שיעקפו את מערכת הבנקאות המערבית. כיום קשה להחזיק סכומי עתק מחוץ לשווקים המערביים, אבל בעתיד ינסו יותר מדינות לגוון את העתודות שלהן על-ידי השקעתן במקומות אחרים.
הטלת עיצומים על יותר ויותר מדינות בשני העשורים האחרונים וההחרפה חסרת התקדים שלהן מול רוסיה, מעמידה את המערב בסכנה שיותר מדינות יתנתקו מהמערכת הפיננסית המערבית. לכן, כאשר המשבר באוקראינה יחלוף, על המערב לשאוף להבהיר כיצד העיצומים יישלטו בעתיד. יש להגביל את השימוש בעיצומים ברמה הנמוכה, אם כי צעדים ממוקדים כלפי מי שפוגעים בזכויות אדם צריכים להימשך גם אם לא יפעלו. כמו-כן יש להבהיר שעיצומים נגד המשק כולו, כמו אלו שהוטלו על רוסיה, יופעלו במקרים החמורים ביותר של מלחמה תוקפנית. עד כה הפעלתם של עיצומים כאלו לא עלתה על הדעת; כעת יש להשתמש בהם בתבונה.