בימים הצעירים ואני עוד תלמיד בתיכון, לקח אותי גיסי לעתיד לקולנוע אדיסון כדי לחוות את חווית ההשתתפות הספונטאנית, של הקהל, עם השירה הערבית העולה ממסך הקולנוע. הסרט היה עם גדול הזמרים הערביים פריד אל אטרש. המטרה העיקרית הייתה לראות את תגובת הקהל לשירת הזמר. ואמנם נדהמתי להזדהות המוחלטת הבלתי מתפשרת של הקהל עם השירה העולה מן המרקע, הזדהות רגשית, נפשית, שהתבטאה בקימה מהמקום במחיאות כפיים סוערות, לעיתים באנחות עצבות או צהלות שימחה. ראיתי את הקהל חי את הסרט וכאילו הוא חלק אינטגרלי ממנו. הרמוניה מעניינת בין הקהל למרקע. לגבי, זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, אשר הנגישה אותי לראשונה עם התרבות המזרחית ערבית, כפי שגילתה עצמה שם בקולנוע אדיסון של אותם הזמנים. לימים, בספרו של הסופר אלי עמיר "נער האופניים" מצאתי הדים לאותה חוויה מיוחדת כאשר קראתי את התיאורים של הכמיהה והעלאה של המוזיקה הערבית הלכה למעשה כאן בארץ במעברה. וכך הוא כותב: "בשעות הערב והלילה נשמעו בכפר צלילי קמנג'ה, עוד, קאנון, נאי, צ'לו, דמבג, תום ודף, תום מרים. העיוורים שיצאו בפיג'מות מצריפיהם המהבילים, היו יושבים על שרפרפים ומנגים, תחת הרכב מוזיקלי, וכולם ניגנו כתזמורת מאומנת. המילים נשאו אותם לשיחות לתוך הלילה על רזי שירתה של אום כלת'ום". ובהמשך הוא כותב: בבגדד היו עזיז ומחוטט הפנים מלווים בנגינתם את הזמרות הגדולות. סלימה מוראד, עפיפה סקנדר, זכירה ג'ורג', נרג'יס שוקי, ששרו גם בחצרות שרים ופאשות, כאן ניגנו לכביש האספלט המתפורר לכוכבי השמים" ( אלי עמיר: נער האופניים" ע"מ 91). המילים של אלי עמיר, עצובות הן מול האספלט המתפורר. הן כמהות ומתגעגעות למוזיקה הערבית הבגדדית, שם שם במקום בו נולדו נוצרו והושמעו. חסרה האווירה המחשמלת בשירתה של אום כולת'ום המצרייה, ובכל זאת, הגחלת לא נכבית, אלא ממשיכה כאן בארץ לבעור בדמעות של אש. מר לטיף ברטוב שנולד בבגדד מכיר ואוהב את המוזיקה הערבית הזו. לימים, הגה רעיון נפלא והביא אוצר בלום לדורות: הוא בחר את הזמרים המפורסמים האהובים כמו פריד אל אטרש, אום כולת'ום, סלימה מוראד ואחרים והביא לידיעת הציבור העברי את תרבות השירה הערבית, כאשר הביא את מלל השירים במקור הערבי וכל שורה בשיר תורגמה לעברית ולתעתיק עברי. למעשה אנו רואים לפנינו מפעל חיים של הוצאת ספרי השירה הערבית לקהל העברי, הנגשה והעלאת תרבות הזמר הערבי על נס. שעות רבות של שקידה והתמקדות מדויקת בשירת המשוררים הערביים, כדי תיעוד ויצירה של מנחה ברוכה למען הדורות בארץ ובתפוצות. ואם הזכרנו לעיל את המשוררת הבגדדית סלימה מוראד אז נזכיר כאן שהספר אודותיה חתם, עד כה, עוד חמישה ספרים של ידועים ומפורסמים ואהובים בזמר הערבי: "מאה שירים ועוד שיר של כוכבת הזמר הערבי אֻם כֻּלת'ום" (2013), "שירים נבחרים של המוזיקאי והזמר מחמד עבְּד (אל) לו'האב" (2014), "מבחר משירי הזמיר עבְּד (א)לחַלים חאפט'" (2016), "שירי המוסיקאי והזמר מלך העוּד פַריד (אל) לאַטרש" (2018 "כוכבים נוצצים בשמי עירק" סלימה מראד ונאט'ם אלע'זאלי (2019). והנה לפנינו עתה הספר השביעי על הזמרת המפורסמת אסמהאן (2022).