העיצומים על רוסיה הם הישג מדהים של דיפלומטיה ואחריות תאגידית. רוב העולם ניתק מיוזמתו את הקשרים העסקיים עם רוסיה והמם את הקרמלין בהקפאת רוב עתודות המט"ח שלו. המהירות, ההיקף והעוצמה של צעדי עונשין אלה והעובדה שמדובר באחד המשקים הגדולים בעולם – כל אלו הם חסרי תקדים, כותב ב-Foreign Affairs ריצ'רד נפיו, שעבד כמתאם עיצומים במשרד החוץ האמריקני בשנים 2015-2013 וכיום עמית מחקר בכיר באוניברסיטת קולומביה.
אבל המאמץ להפעיל על מוסקבה לחץ כלכלי נמצא רק בראשיתו ויהיה קשה להתמיד בו ככל שהזמן יתארך, במיוחד כאשר העיצומים יגיעו למגזרים מרכזיים במשק העולמי כמו אנרגיה, מזון, מוצרי חקלאות ונתיבי סחר וכאשר רוסיה תנסה להגיב בצעדים משלה. קואליציית העיצומים תהיה יותר עמידה מאשר רוסיה סבורה, אך תתקשה להמשיך בצורה קבועה בצעדים רחבי היקף ולאכוף אותם על מדינות כמו סין והודו. גם הקיפאון המסתמן בשדה הקרב יציג בפני משטר העיצומים אתגר משמעותי.
על ארה"ב ובעלות בריתה להיות מוכנות למאמץ ממושך: לפעול יחדיו כדי למצוא את סט העיצומים האופטימלי להמשך, ליצור תגובה מאוחדת להפרת העיצומים ולתגובה הרוסית ולהציב חזית אחידה מול אפשרות של אחיזה רוסית ממושכת בחלקים מאוקראינה. מדובר במשימה עדינה של הפעלת לחץ שיביא את ולדימיר פוטין לשנות מסלול, אך לא כזה שיביא אותו לבצע פעולות תגמול. כך למשל, אמברגו מוחלט על הנפט והגז הרוסיים ינחית מהלומה קשה במיוחד על המשק הרוסי, אך גם יחמיר את משבר האנרגיה במערב, מציין נפיו.
מתח זה הוא אחת הסיבות לכך שנכון לעכשיו, ניתנה בעיצומים עדיפות למטרות דיסקרטיות כמו בנקים ואוליגרכים, או לאינטרסים ארוכי טווח כמו השקעות במגזרי הנפט והגז. זוהי גישה הגיונית ועליה להיות העדיפות המיידית, לצד אכיפה נחושה של הצעדים הקיימים. במקום ללכת על עונשים מהירים ולכאורה פשוטים, קואליציית העיצומים צריכה להתמקד בצעדים מתפתחים שיקשו על רוסיה לפעול בזירה הבינלאומית ומעלים את המחירים בצורה שתקשה עליה להגיב. צעדים כאלו גם יסייעו לשמר את השותפות הבינלאומית נגד פוטין, שבהעדר החלטה של מועצת הביטחון בנויה על רצון טוב, הקרבה ומטרה משותפת.
לפני הפלישה לאוקראינה, רוסיה הייתה שותפת סחר נורמלית עם רוב העולם – מה שמקשה על מדינות רבות להתנתק ממנה בן לילה. לכן, על קואליציית העיצומים לסייע למדינות העלולות להיפגע בצורה קשה במיוחד מפעולות תגמול רוסיות או מן העיצומים עצמם. ארה"ב כבר נקטה בכמה צעדים כאלה, אם כי בסופו של דבר יש גבול לסיוע שכזה. לכן, חיונית התחושה של הקרבה משותפת וחלוקה בנטל, במיוחד באיחוד האירופי בו ההחלטות צריכות להתקבל פה אחד.
הדינמיקה הזאת גם מסבירה מדוע התנהגותן של סין, הודו ומדינות נוספות נתפסת כאיום על העיצומים – ממשיך נפיו. הביטוי באנגלית הוא backfilling: כניסה לשווקים שננטשו בידי אחרים בשל עיצומים או צעדים אחרים, העלולה לאפשר ליעד העיצומים להתמודד מולם. אין פלא, אפוא, שארה"ב מתמקדת במניעת מהלך כזה מול רוסיה, במיוחד מצד סין, גם אם המשמעות היא שהסחר הרגיל בין סין והודו לבין רוסיה יימשך לעת עתה – כל עוד הן לא ממלאות את החוסרים שיצרו העיצומים.
