השופט: אביב שרון, בית משפט השלום בכפר סבא

המועד: יום שלישי, 22.2.2022, שעה 10:15

הנושא:

תיקים פליליים - מיסים בית המשפט בכפר סבא אומנם זכה לפני מספר שנים לבניין חדש, אבל הוא קטן מכדי לענות על כל הצרכים ולכן מתנהלים בו רק העניינים האזרחיים. התיקים הפליליים ממשיכים להישמע בבניין הישן, ודאי לשמחתם של עובדי פקיד שומה כפר סבא שמשרדיהם נמצאים ממש באותה חצר. ואין לזלזל בפקיד שומה זה: בתחום סמכותו נמצא ההיי-טק - החברות, היזמים והעובדים - של רעננה, אחד ממרכזי הענף בישראל. למרות זאת, קדמת הטכנולוגיה לא ניכרת באולמו של השופט אביב שרון, המופקד על תיקי המיסים הפליליים, לפחות מבחינת הקצב והיעילות. לא צריך יותר מכמה דקות באולם כדי להבין, שהדחיינות המאפיינת את התיקים הפליליים בכלל תקפה גם כאן, ומאותן סיבות קבועות: סניגור שקיבל את התיק רק יום-יומיים לפני הדיון, מגעים שלא נוהלו בין הצדדים ושאר מרעין בישין. הנה הצעה להנהלת בתי המשפט: תערכו בדיקה, אפילו מדגמית, של כמות התיקים הפליליים בהם יש דחיות, מספר הדחיות בכל תיק והזמן החולף. אני מבטיח לכם שהתוצאות יגלו שרבבות שעות יורדות לטמיון מדי שנה ושהענישה בפועל נעשית שנים לאחר העבירות. זה בולט עוד יותר בתחום המיסים, בו ממילא דוחות יכולים להיות מוגשים כמעט שנה לאחר תום התקופה אליה הם מתייחסים, לרשות המיסים לוקח זמן לטפל במי שאינם מגישים אותם, ועוד יותר זמן נדרש כדי לגלות מעלימי הכנסות. וכך, כמו למשל במקרה הראשון בו נכח המדור באולמו של שרון, תיק משנת 2018 המתייחס לאי הגשת דוחות לשנים 2016-2015 מתנהל בעצלתיים בשנת 2022 והסניגור מבקש ומקבל דחייה של חודשיים בטיעונים לעונש. בתיק הבא, של אותו סניגור, ניתנת דחייה כדי לקבל את היתרות מן הבנקים לצורך הסרת המחדלים, והשומע יכול רק לתהות מדוע זה לא נעשה עד עכשיו. התהייה תהיה רטורית בלבד, כי כל דחייה משרתת את הנאשם, בעוד התביעה עוסקת בכספי ציבור שגבייתם כנראה ממש לא דחופה לאנשיה; ואילו שרון שבוי בפועל בידי הצדדים. סניגור נוסף טוען שהתקשה לקבוע פגישה עם אנשי רשות המיסים ומבקש עוד שלושה חודשים. זהו תיק מנובמבר 2020 על אי-הגשת דוח לשנת 2014. בקצב הזה, אל תתפלאו אם פסק הדין יהיה ב-2024.

התביעה מסתפקת ברשימת התיקים

תוך כדי דיון ניתן לראות, כי בספסל התביעה אפילו אין תיקים אלא רק רשימת תיקים על דף או שניים. בימי מוקד ובדיוני מעצרים מגיעים נציגי התביעה כאשר בידיהם מזוודות מלאות בתיקים; כאן זה לא קיים. המחשבה ההגיונית: התובעים יודעים היטב שהדיונים לא יתקיימו, אז למה להיסחב עם הרבה קילוגרמים של נייר? אתנחתה לחיוך: ת"פ 12345-07-18 מגיע לשולחנו של שרון ב-22.2.22. הוא מחייך: "לא יכול להיות. אם כך, זה צריך להסתיים היום" - וזה מה שקורה, כי רשות המיסים חוזרת בה מכתב האישום מאחר שהנאשם שילם את הקנס המינהלי. שרון כמובן מורה על ביטול כתב האישום ואינו שוכח להנחות את המזכירות לסגור את התיק. גם בתיק הבא אי-אפשר להתקדם. קודם כל, הסניגורים מונו רק אתמול בצהריים (למה? ככה). מטבע הדברים, הם טרם קיבלו את חומרי החקירה וכמובן זקוקים לעוד זמן. התובע מסביר שלא ניתן להמיר את כתב האישום בקנס מינהלי, כי הנאשם הורשע בעבר. הסניגור נזעק: "אסור להגיד שיש לו עבר". שרון מרגיע אותו: "אבל אני לא אשמע את ההוכחות". חוץ מזה, הנאשם לא הגיש דוח נוסף שעליו לא הועמד לדין, ולטענת הסניגור - רואה החשבון שלו מסרב להגישו, משום שלא קיבל את שכרו. שרון נזכר: "הייתה לי כבר בקשה כזו, אני מכיר את זה. בקשה לפי סעיף 108 כלפי צד ג'. ניסיתי להביא אותם שם להסכמה, שהוא ישלם לו משהו, כי הוא היה חייב לו הרבה, אבל רואה החשבון לא הסכים".

"אם גבירתי פנתה אליהם אתמול"

כעת סוף-סוף אפשר לנהל דיון ממשי, כאשר הסניגורית מבקשת משרון להורות לפרקליטות לנמק מדוע אינה מוכנה להמיר את כתב האישום בקנס מינהלי. שרון מקשיב בתשומת לב ומתעניין כמה חייב הנישום מחוץ לכתב האישום (200,000 שקל והוא "מתכוון לשלם"). שרון שואל מי אמור לתת את ההנמקה על-פי נוהלי הפרקליטות, וזה בדיוק מה שגם הסניגורית רוצה לדעת. שרון מסביר: "אני לא מטיל חס וחלילה דופי בכשרים. בנושא מקרקעין שיש סמכות מקבילה [לפרקליטות ולרשות המיסים], אז כשמדובר בארגוני פשיעה - הם [הפרקליטות] מושכים [את התיק אליהם]. [נאשמים] טענו בפני שיש להם זכות קנויה שיוגש בידי הוועדה המקומית, כי אם זו הפרקליטות - העונש יהיה חמור יותר. זה לא ככה. לכן אני שואל. כמו כל רשות מינהלית, הם חייבים לנמק ואפילו בשורה. הנאשם רוצה לדעת מה המניעה [מלקבל קנס מינהלי] כדי להסיר אותה. אז אולי החברים פה [בתביעה] התכוננו, כי אם גבירתי פנתה אליהם אתמול [!] אולי יש תשובה". התובעת מסבירה, כי כאשר הנישום אינו עומד בקריטריונים לקנס מינהלי, התיק עובר לפרקליטות. שרון: "זה הנוהל? כל מי שלא עומד, זה עובר לפרקליטות? אז עכשיו נשמע מה הקריטריון שהוא לא עומד בו". - גובה החוב. שרון: "אז זאת המניעה". חוץ מזה, טוענת התובעת, הנאשם ממשיך לייצר מחדלים בחברה שבבעלותו. הסניגורית רוצה תשובה מנומקת בכתב, ושרון מבקש להיעזר בידע שלה: "הסדר תשלומים פותר או שצריך לראות שהוא עומד בהם? מניסיון, מתי הם יורדים מכתב אישום וממירים בקנס? כשהם רואים 50% מהתשלום? בכולם? אני שואל את גבירתי מניסיון, כי אם מחכים לכל - לפעמים זה 30-20 תשלומים". הנאשם טוען ששילם הכל, אבל מתברר שהוא פרע רק 30,000 שקל מתוך חוב של 148,000 שקל. שרון פונה שוב לסניגורית: "גבירתי לא בקיאה בפרטים. אני לא מאשים את גבירתי. לדעתי צריך דחייה של חודשיים לבדוק מה קורה בחברה האחרת". הסניגורית שוב מבקשת תשובה מפורטת ומנומקת, אך שרון מבהיר: "אנחנו שומעים [מפי הנאשם] שהיה עיכוב של חודש-חודשיים בתשלומים. יש דברים שלא תלויים בו, כולם רוצים להיות בסדר". נציגת מס הכנסה מודה שלא לפרוטוקול, שהיא אינה מכירה נוהל שכזה להעברת תיקים לפרקליטות, אם כי מציינת שייתכן שהוא קיים במע"מ ומסכימה לדחייה כדי לבדוק את הנושא. שרון מכתיב החלטה, סניגורים מדברים ביניהם והקלדנית היא זו שמשתיקה אותם כדי שתוכל לשמוע אותו. שרון מורה לתביעה לשלוח בתוך שלושה שבועות מכתב לגבי סמכות הפרקליטות להורות על המרת כתב אישום בקנס מינהלי, והאם המדינה תהיה מוכנה לעשות זאת אם הנאשם יסיר את מחדליו. שרון עצמו אומר שיש צורך בדחייה של שלושה חודשים, קובע ל-24.5.22 ופונה לנאשם: "אדוני ישתף פעולה וימציא מסמכים".

"בעיה להסתמך על הרישום הפלילי"

הלאה. זאת אומרת, לא ממש הלאה, כי שוב אנחנו מגיעים לדחיות. הסניגור מציג אישור טרי על הגשת הדוחות וכמובן צריך זמן כדי לבדוק את האפשרות לקנס מינהלי. סניגור אחר צריך כמה ימים כדי לשדר את הדוחות, שלדבריו לא שודרו מסיבות טכניות. בתיק נוסף הוא מבטיח ש"תוך כמה ימים" יוגש דוח 2017 וייעשה ניסיון להגיע להבנות עם התביעה. הפעם המדינה צריכה חודשיים כדי לבדוק מה קורה עם האיש, שעומד להיכנס לכלא בתיק אחר - כך שהדיון הבא בעניינו יהיה בהיוועדות חזותית. כעת מוצג בפני שרון הסדר טיעון בתיק בגין אי-הגשת דוחות לשנת 2017. נאשם 2 ישלם קנס מינהלי וכתב האישום נגדו יימחק, ואילו לנאשם 3 יוארך המאסר על תנאי. שרון מחייך: "אם אתם רוצים להאריך את המאסר על תנאי, צריך לדעת את שיעורו. אני מניח שזה שלושה חודשים, אבל אני מדפיס [את גזר הדין הקודם]. זו בעיה להסתמך על הרישום הפלילי; צריך את גזר הדין עצמו". שרון מכתיב לפרוטוקול: "הסברתי לנאשם 3 שבית המשפט אינו כפוף להסדר", ואז עושה זאת: "הם הגיעו להסדר בעניין שלך. יש לך מאסר על תנאי שלושה חודשים, הם מסכימים להאריך אותו וקנס לשיקול דעת בית המשפט. אתה מודה בכתב האישום?". שרון מוודא שהאיש מודה גם בשם החברה שבבעלותו, ולאחר הטיעונים פונה שוב לנאשם: "מה אתה רוצה להוסיף, או שאתה מצטרף לדברים?" - הנאשם סומך על הסניגורית. שרון מכתיב ברהיטות גזר דין: קנס של 1,000 שקל לחברה שאינה פעילה, קנס של 2,500 שקל לנאשם בחמישה תשלומים.

השורה התחתונה: כאשר שרון יכול לנהל תיקים, הוא עושה זאת ביעילות, תוך שליטה בפרטים וברוח טובה. הדגש הוא על המילה "כאשר" - וכפי שראינו, ברוב המכריע של המקרים זה לא קורה, בגלל התחלואים הקבועים, המזיקים והמיותרים של ניהול הליכים פליליים בכלל. יש צורך בבדיקה רוחבית וברפורמה כללית, כי במצב הזה - מדובר בבזבוז משווע של משאבים ובאובדן ההרתעה.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.