במחצית השנייה של שנות ה-1980 יצאו 200 חברות אמריקניות מדרום אפריקה, חלקית כמחאה על מדיניות האפרטהייד – מהלך שתרם לסיומה של מדיניות זו. כאשר יש מספיק אומץ להשתמש בכוח לטובה, הוא יכול להפיל ממשלות מדכאות – כותבים פרופ' ג'פרי זוננפלד וסטיבן טיאן מאוניברסיטת ייל בניו-יורק טיימס.
בשבועות האחרונים אנו עדים לתגובה דומה מצד מאות חברות אמריקניות על הפלישה הרוסית לאוקראינה. 24 חוקרים באוניברסיטת ייל, בראשותם של זוננפלד וטיאן, עוקבים אחרי היציאה חסרת התקדים של חברות ענק מאחד המשקים הגדולים בעולם. אי-אפשר לדעת האם כולן פועלות ממניעים מוסריים, אך כולן פעלו מעל ומעבר למה שהחוק מחייב אותן. מוקדם לדעת האם צעדים אלו יכריחו את רוסיה לסיים את המלחמה. מה שברור הוא, שהעיצומים זעזעו את המשק הרוסי.
לחברות יש תפקיד בהמשך הלחץ הכלכלי על ולדימיר פוטין, וכדי לעקוב אחרי פעילותן חילק אותן הצוות של ייל לחמש קבוצות: יוצאות מרוסיה, משעות את פעילותן, מצמצמות את פעילותן, עוצרות השקעות או ממשיכות כרגיל. הצרכן האמריקני צריך לדעת האם מי שמייצר את מזונו ובגדיו מחויב לשים קץ למעשי הזוועה של פוטין, טוענים זוננפלד וטיאן. לגישתם, כל חברה אמריקנית הפועלת ברוסיה חייבת להודיע שהיא מחויבת לחסל את עסקיה שם. הציבור הרוסי ייפגע, אבל אם זה מה שנחוץ כדי למנוע מפוטין להרוג אזרחים אוקראיניים – זה מה שהחברות חייבות לעשות.
ברור שחלק מן החברות עושות עסקים עם משטרים מדכאים ורצחניים רבים. אבל כעת יש הזדמנות להציב את הקו האדום למדינה אחת בנוגע למלחמת תוקפנות אחת ולחולל שינוי. חלק מן החברות שאינן יוצאות טוענות שמוצריהן חיוניים לציבור הרוסי; זוננפלד וטיאן תוהים בציניות עד כמה חיוניים, למשל, החטיפים של נביסקו. הנתונים שפורסמו בטיימס (בעיקר של חברות אמריקניות) נכונים ל-6.4.22.
עוזבות: 253 חברות. ביניהן: אמריקן איירליינס, בלקרוק, בריטיש פטרוליום, קרניבל, דלוייט, דלתא, eBay, מקינזי, נסדא"ק, KPMG, ריבוק, של, פרייס-ווטרהאוס-קופרס ואובר.
משעות פעילות: 248 חברות. ביניהן: אדידס, אמריקן אקספרס, בורגר קינג, שאנל, קוקה-קולה, דל, דיסני, אסתי לאודר, HP, יונדאי, IBM, ליווי'ס, מאסטרקארד, מקדונלד'ס, נייק, אורקל, פראמונט, סטארבקס, UPS, ויזה, זירוקס, אקסון, של, סטנלי בלאק אנד דקר.
מצמצמות פעילות: 75 חברות. ביניהן: בקארדי, קטרפילר, דאו, ג'נרל אלקטריק, גולדמן-זאקס, ג'יי.פי מורגן, קלוגס, מארס, פפסיקו, וירלפול.
עוצרות השקעות: 96 חברות. ביניהן: אבוט, קולגייט-פלמוביל, קרדיט סוויס, דנונה, ג'ונסון אנד ג'ונסון, פרוקטר אנד גמבל, סימנס, יוניליבר, נביסקו.
ממשיכות כרגיל: 162 חברות. ביניהן: acer, אליבאבא, אסוס, אינטרנשיונל פייפר, לנובו, קוך תעשיות.
זוננפלד וטיאן מסכמים: מאות חברות מוותרות על רווחים כדי לפגוע במכונת המלחמה הרוסית. יציאתן תאט את הצמיחה הרוסית במשך שנים. גם אם המלחמה באוקראינה תסתיים מחר, מנהלי עסקים יחשבו פעמיים לפני שישקיעו במדינה הנשלטת בידי אדם שכזה. אבל עסקים מערביים רבים מסרבים לעזוב מדינה שחייליה רוצחים אזרחים אוקראינים. למרבה המזל, אמריקנים שאכפת להם משמיעים את קולם: אם לא תחרימו את רוסיה, נחרים אתכם.
