גם כאשר הכוחות הרוסיים התקבצו בגבול אוקראינה בחודש ינואר, טענה ראש ממשלת פינלנד, סאנה מארין, כי מאוד בלתי סביר שארצה תצטרף לנאט"ו בתקופת כהונתה. שלושה חודשים מאוחר יותר, פינלנד מתדפקת על שערי הברית. צריך להחליט עכשיו, אמרה מארין לבני ארצה; "רוסיה איננה השכנה שחשבנו".
פינלנד נלחמה פעמיים נגד בריה"מ ובמלחמה הקרה הצליחה לשמור על דמוקרטיה ועצמאות – במחיר ניטראליות: היא קנתה נשק מן המערב ומן המזרח ולא הצטרפה לברית כלשהי. כאשר קרסה בריה"מ, הצטרפו פינלנד ושבדיה לאיחוד האירופי; ולאחר הפלישה לאוקראינה ב-2014, הן הידקו את שיתוף הפעולה עם נאט"ו. הפלישה הנוכחית משנה את הלך הרוח, כותב אקונומיסט. בשנת 2019 התנגדו מחצית הפינים להצטרפות לנאט"ו; היום התמיכה היא 61%, רק 16% מתנגדים ו-23% לא גיבשו דעה. התומכים כוללים את רוב מצביעי כל המפלגות, להוציא הברית השמאלית; והתמיכה תגבר אם הנשיא הפופולרי סאולי ניייניסטו יצטרף אליהם.
מארין ונייניסטו שותקים כרגע כדי לאפשר להליך הפוליטי להתנהל. דוח ביטחוני ממשלתי בעקבות הפלישה לאוקראינה יתפרסם מחרתיים (14.4.22), הפרלמנט ידון בו ודוח ממשלתי נוסף יציע רשמית להצטרף לנאט"ו. ועדה פרלמנטרית מיוחדת, בה יהיו חברים ראשי המפלגות ומנהיגי הסיעות, תמלא תפקיד מרכזי ביצירת קונצנזוס פוליטי. ועדת שרים בראשותו של נייניסטו תמשיך משם. ההכרעה מצויה בידי הפרלמנט; הוועדה החוקתית שלו תקבע האם יש צורך בהסכמה של שני שלישים מחבריו.
ההכרעה צפויה לפני פסגת נאט"ו במדריד ב-29 ביוני ואולי כבר בחודש מאי. שתי מפלגות הקואליציה העיקריות, הסוציאל-דמוקרטים של מארין ומפלגת המרכז, היו חלוקות בעבר בשאלת נאט"ו, אך קונצנזוס מתגבש במהירות: מבין 200 צירי הפרלמנט, 96 הביעו תמיכה בהצטרפות ורק 14 מתנגדים. מבחינת פינלנד, המסתייגת משינויים דרמטיים, זהו תהליך במהירות האור – בין היתר בשל החשש מפני פגיעותה של המדינה בתקופת ההצטרפות.
בחודש שעבר הזהיר משרד החוץ הרוסי, כי הצטרפות לנאט"ו עלולה לגרור "תוצאות צבאיות ופוליטיות רציניות" ו"צעדי תגמול". מטוס רוסי חדר בכוונה למרחב האווירי של פינלנד ומתקפת סייבר פגעה באתרים של משרדי החוץ וההגנה. כדי להקטין את האפשרות של התערבות רוסית הודיע נייניסטו, כי לא יהיה צורך במשאל עם. כאשר תגיש בקשת הצטרפות רשמית, תעורר פינלנד את חמתה של רוסיה אך עדיין לא תהנה מן ההגנה ההדדית של חברות נאט"ו – ומכאן חשיבותה של המהירות. מזכ"ל הברית, ינס סטולטנברג, הבטיח החודש, כי הצטרפותן של פינלנד (ושבדיה) תיעשה "בדרך מהירה יחסית" ורמז לאפשרות של מתן ערבויות ביטחון זמניות. אף אחת מן החברות הנוכחיות, כולל הונגריה של ויקטור אורבן, אינה צפויה להתנגד.
