באיזה שהוא מקום התבלבלו היוצרות של הפלשתינים הקיצונים שפתחו באינתיפאדה החדשה בהשראת החמאס, אירן ואבו מאזן, המגנה מחד וממשיך להסית מאידך. הם חושבים שהם זלנסקי אבל בפועל הם פוטין, הקוזק הנגזל. הם ממשיכים לנסות כבר 150 שנה לזרוק אותנו לים, ממררים לנו את החיים, אך הורסים לעצמם את החיים. כמו שזלנסקי נדחף אל הקיר כי אין לו ברירה, כך לנו אין ברירה, אלא להגן על חיינו. כפי שאומר עיתון הארץ אבל הפוך - לא שלפלשתינים אין ברירה אלא לבצע טרור, כי אם שלנו אין ברירה אלא להילחם בטרור. למזלנו, אלה ש"מבינים" את מניעי הטרור והקימו להם מדינת טרור בקרבנו הפכו להערת שוליים בתולדות האומה.
התוצאה של הטרור תהיה להגדיל עוד יותר את הרוב הניצי העומד כיום על שני שלישים מהכנסת. אולי הם גם יצליחו לשבור את מנסור עבאס כפי ששברו את עידית סילמן ותקום מחדש ממשלת ביבי, החרדים והמשיחיים. ממשלה זו בוודאי לא תהיה מוכנה לוויתורים כלשהם. העם שלנו חכם, הוא התעשת מאשליית אוסלו, שקמה בעיתוי חד-פעמי וברוב אקראי עם עריקי רפול ודרעי המושחת. ישראל הבינה שהנסיגות רק הגבירו את הטרור והרקטות. כל מדינה פלשתינית עצמאית תהיה אירדנטית מיסודה בגבולות בלתי אפשריים של הגדה והרצועה ותרצה להתפשט לכל ישראל וירדן. אין ולא יכולה להיות מדינה פלשתינית מפורזת שתמשיך להיות מדינת טרור מעצם הגדרתה.
האינתיפאדה השלישית עשויה רק להביא סוף-סוף לסיום חלום הבלהות של מדינה פלשתינית רביעית, בנוסף לירדן עם רוב פלשתיני של 80%, חמאסטן הממטירה עלינו אלפי רקטות, ישראל עם זכות השיבה והחזרת חמישה מיליון פליטים. עיניים להם ולא ייראו, אוזניים להם ולא יישמעו, לא מוכנים לשמוע מה אומרים המפגינים בשער שכם שעלינו לחזור לאירופה, לא לגבולות 1967 וגם לא לגבולות 1947, מה אומרים מנהיגי החמאס, מה עושה בפועל אבו מאזן, התומך בטרור בקיצבאות לטרוריסטים, בספרי הלימוד הנאצים, בריצה להאג ולאו"ם להחרים אותנו.
ליקוי מאורות יכול להיות רק פעם אחת באוסלו עם מנהיגות קיצרת רואי. העם התעשת ולא משנה מי יעמוד בראשו, בנט, ביבי, סער, אפילו גנץ או לפיד, לא יהיה רוב להסכם המקים מדינה פלשתינית נוספת. ההפך הוא שיקרה. עד אשר ירד האסימון לעם הפלשתיני, כפי שקרה למנסור עבאס, ויבין שהדרך היחידה שלו לשגשוג היא בהקמת שתי מדינות לשני עמים - ירדן/פלשתין עם ירדן, הגדה ועזה וישראל עם ישובי יו"ש, החיות זו לצד זו בשגשוג ורווחה, החברות באיחוד האירופי, על אפם וחמתם של הפוסט ציונים, כשהפוסט איטבח אל יהוד יהגרו לאירן וסומליה.