הפסקת אש בחסות האו"ם בין הקואליציה בראשות סעודיה וכוחות הממשלה בתימן לבין המורדים החות׳ים הוכרזה רשמית למשך חודשיים (עם אפשרות להארכה). מדובר בצעד חשוב, הכולל התחייבות של הצדדים לחדול מפעולות צבאיות בתחומי תימן ומתימן. שליח האו"ם לתימן, האנס גרונדברג, הגדיר את הפסקת האש כחשובה אך שברירית. עדות לכך מספקות תקריות אלימות שאירעו בימים האחרונים, בעיקר סביב העיר מַארבּ, ממוקדי הלחימה המרכזיים בשנים האחרונות. היבט נוסף של הפסקת האש מתייחס להקלות במצור האווירי והימי שהטילה סעודיה על החות'ים, כמעט מראשית המלחמה. במסגרת ההקלות כבר התירה סעודיה כניסת מכליות דלק לנמל חודידה ונמל התעופה הבינלאומי בצנעא ייפתח לטיסות מסחריות (בפיקוח ובהגבלה מספרית) לקהיר ולרבת עמון. בנוסף להפחתה המשמעותית בלחימה ולהקלות במצור הימי והאווירי על תימן, המגעים בין הצדדים הובילו לחילופי שבויים. העסקה בין החות'ים לבין הממשלה המודחת אמורה להתפרס על פני כמה פעימות ולכלול חילופי מאות אסירים, וביניהם מספר אזרחים סעודים (ואחיו של האדי) וסודנים. חלקה הראשון והצנוע של העסקה הושלם ב-7 באפריל. בעקבות מהלכים אלו הביע שליח האו"ם תקווה, שהצדדים יוכלו לשוב בשבועות הקרובים אל שולחן המו"מ ולהסכים גם על פתיחתם של דרכי גישה ומסדרונות הומניטריים לזירות לחימה נוספות, ובהן תעז. מהלך הפיוס, שברירי ככל שיהיה, מבשר רגיעה זמנית אחרי הסלמה בלחימה בתימן ומחוצה לה - בסעודיה ואיחוד האמירויות - ואף זכה לתמיכה מצד אירן, בעלת בריתם של החות'ים. לרגיעה זו קדמו לחימה עזה באזורי מארב ושבווה העשירים בנפט, ומעורבות איחוד האמירויות בשינוי מאזן הכוחות הפנים-תימני, שגררה תקיפות מצד החות'ים על אבו-דאבי ודובאי בינואר השנה. איחוד האמירויות השלימה אומנם את הסגת כוחותיה מתימן בפברואר 2020, אולם כוחות מקומיים, שאת נאמנותם טיפחה בשנות מעורבותה הישירה במלחמה, פגעו במאמצי החות'ים ובהישגיהם הצבאיים בזירות שהיו משאת נפשם: שבווה ומארב. הם התקדמו גם בחזיתות הלחימה בתעז ובאזור אל-ג'וף בצפון-מזרח תימן. הפסדים טריטוריאליים אלו, שאיחוד האמירויות נתפסה אחראית להם, הובילו את החות'ים לתקוף באיחוד האמירויות. סעודיה ואיחוד האמירויות הגיבט בהפגזות מאסיביות מהאוויר, בעיקר על צנעא ועל אזורים נוספים בצפון תימן, והחות'ים תקפו בג'זאן, בסמוך לגבול עם סעודיה. בסוף מרס פגעו התקיפות במתקני חשמל, מים ונפט בסעודיה וגרמו לשריפת ענק בג'דה, במתקן של חברת הנפט הסעודית ארמקו.

עם זאת, ההיסטוריה של מאמצי פיוס ושל שביתות נשק בתיווך מקומי ובינלאומי מראשית המלחמה מלמדת, כי סיכויי ההצלחה של המהלך הנוכחי אינם גבוהים. בנוסף נראה, כי הצעדים בוני האמון בין הצדדים והצעות הפשרה, ביניהן ההקלות במצור וחילופי האסירים, אינם מרחיקי לכת יותר מאשר בעבר. דוגמאות לכך אפשר למצוא בהצעה הסעודית לחו'תים מלפני כשנה וב"הסכם שטוקהולם" מ-2018 המעידים, כי הדרך להפסקת אש בתימן רצופה בהסכמים ובהבנות שלא מומשו. הרבה לפני פרוץ המלחמה כבר הייתה תימן המדינה הערבית הענייה ביותר ודורגה במדד המדינות השבריריות במקומות האחרונים, לצד סומליה. מצבה הורע עוד יותר ובשנות המלחמה היא הפכה, לפי הערכות האו"ם, לאזור האסון ההומניטרי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, שבו קיפחו את חייהם קרוב ל-400,000 נפש, רובם ילדים. מה הביא את הצדדים כעת להסכים להפסקת אש בתנאים הנוכחיים? לביקורת הבינלאומית על תרומת סעודיה לאסון ההומניטרי בתימן יש השפעה מכרעת על רצונה לסיים את המלחמה. לכך יש להוסיף את הגברת תקיפות החות'ים על יעדים אסטרטגיים בממלכה והקושי שלה להעמיד מערכת אפקטיבית להגנה מפני טילים ומל"טים. הסעודים נענו כעת למרבית הדרישות של החות'ים, בראשן פתיחה מוגבלת של שדה התעופה הבינלאומי בבירה והקלה על מעבר סחורות בעורק החיים הראשי - נמל אל-חודידה, שניהם בשליטת החות׳ים. למרות דרישת החות'ים בעבר וכעת לפתוח באופן מלא את המצור, נראה, כי הם מסתפקים לעת עתה בוויתורים הסעודיים ואף נטלו חלק בעסקת חילופי האסירים הראשונה מאז סוף 2020. עם זאת הם טוענים שלא יכירו במועצת הנשיאות החדשה כגוף לגיטימי לניהול מו"מ, טענה שהפנו הסעודים כלפיהם מאז תפסו החו'תים את השלטון בסוף 2014 ובראשית 2015.

בכל זאת, מוכנות הצדדים להפסקת אש נובעת משילוב גורמים ובהם מגעים המתנהלים בין טהרן לריאד, חוסר היכולת להכריע צבאית את המלחמה והביקורת הבינלאומית ששניהם סופגים בגין חלקם ביצירת האסון ההומניטרי בתימן. הגורם המיידי היה הפסדי החות'ים לכוחות הנאמנים לאיחוד האמירויות באזור מארב, והתקפות החות'ים על איחוד האמירויות וסעודיה בחודשים האחרונים, שנתנו את אותותיהם בשני הצדדים. בהעדר הכרעה צבאית, גבר כוח המשיכה של הנתיב הדיפלומטי. ייתכן שעליית מחירי המזון בעקבות המלחמה באוקראינה, שפגעה באוכלוסייה שבשליטת החות'ים, אילצה אותם להסכים להפסקת האש. התפטרות האדי, הפסקת התקיפות מצד הקואליציה הערבית לצד ההקלות בשטח וההבטחה לסיוע מפרצי בסך 3 מיליארד דולר, מעידים על המוטיבציה הסעודית להביא לסיום הלחימה. התפתחויות אלו, ובעיקר הקמת המועצה המאגדת את מרבית גורמי הכוח בתימן, עשויות להביא את החות'ים, שתפסו את עמדת המיקוח שלהם כעדיפה, בחזרה לשולחן המו"מ. אולם לא מן הנמנע, כי הם ינצלו את הפסקת האש כדי להתעצם ובסיומה לחדש את המתקפה על מארב, העשירה בנפט, אלא אם יימצא פתרון פוליטי לחלוקת משאבי המדינה. בתרחיש של קריסת הפסקת האש יתבקשו חברי מועצת הנשיאות לתפקד כקואליציית מלחמה. הסעודים מקווים, כי איחוד הכוחות הפוליטי יתן להם לראשונה יתרון במו"מ מול החות'ים, ובמקרה של קריסת השיחות - יסייע האיחוד במאמצי הלחימה נגד החות'ים. יכולתה של המועצה המאוחדת לפעול בשיתוף פעולה בין רכיביה מהווה אתגר בפני עצמו, שכן חבריה מייצגים כוחות שונים, שאף לחמו בעבר זה בזה ולכל אחד מהם חזון שונה באשר לעתידה של תימן. השפעת אירן על החות'ים מוגבלת ביחס להשפעתה על חיזבאללה, למשל, אך בסיועה הם הפכו לשחקן בעל משמעות שמעבר לתימן תוך שיפור יכולותיהם הצבאיות אם אפשרה להם לעמוד מול שתי מעצמות אזוריות - סעודיה ואיחוד האמירויות. כן איימו החות'ים בפגיעה בישראל, שלטענתם פועלת נגדם. אירן אומנם בירכה על הסכם הפסקת האש, אך ביכולתה לפגוע בסיכוי להשיג הסדר שיביא את המלחמה לידי סיום. מבחינתה, הסיוע לחות'ים הוא מנוף לחץ אפקטיבי כלפי שכנותיה-יריבותיה, שבה בעת היא מנהלת עימן דיאלוג: הוא מאפשר לה לאיים על נתיבי מים קריטיים ועל סמלי שלטון ומתקנים אסטרטגיים שלהן. במקביל מסתייעת אירן בקשר לחות'ים, המאפשר לה להפעיל לחץ על המערב, המבקש להגיע עימה להסכם גרעין ובמקביל להביא את המלחמה בתימן לסופה. להערכת מדינות המפרץ, הסכם גרעין מחודש ייטיב עם עוצמתה ומשאביה של אירן וירע את מצבן הביטחוני. הסדר ארוך טווח בתימן עם החות'ים, לו פוטנציאל לתקוע טריז בינם לבין אירן, הוא לפיכך אינטרס סעודי מובהק. מנגד, אירן תתקשה להפסיק לחלוטין את תמיכתה בחות'ים, גם אם יושג הסדר, בעוד החות'ים מצידם יתקשו לוותר על הקשר עם בעלת ברית חשובה זו, בוודאי לנוכח ההשפעה הסעודית הרבה על הפוליטיקה בתימן.