המלחמה באוקראינה אינה מתנהלת כמתוכנן. בתוך שישה שבועות איבדה רוסיה שישה גנרלים ו-20,000-15,000 חיילים, בלא שהצליחה להשיג את מטרותיה המוצהרות. דיווחים על המורל הנמוך וקשייה של רוסיה להחליף את הציוד שאיבדה – בשל העיצומים המערביים – הובילו כמה משקיפים לתהות האם מכונת המלחמה הרוסית איבדה את דרכה. למרות זאת, אין סימנים לכך שהקרמלין מתכוון לצמצם את הפסדיו, אלא להפך: המתקפות התחזקו. קנצלר אוסטריה, קרל נהאמר, אמר לאחר פגישה עם ולדימיר פוטין: "הוא מאמין שהוא מנצח".
פרופ' אולגה צ'יך מאוניברסיטת טורונטו, מומחית לאלימות פוליטית ומשטרים סמכותניים, כותבת בניו-יורק טיימס, כי משטרים כאלו אינם קובעים את מדיניותם הצבאית על סמך הצלחה/כישלון בלבד. החלטות מרכזיות, במיוחד מתי לסיים את המלחמה, מוכתבות לעיתים קרובות בידי האינטרסים של שחקני מפתח פוליטיים. לכן, הבנת תהליך קבלת ההחלטות בקרמלין מחייבת להתמקד בשחקנים אלו.
בסיסו הפוליטי של פוטין מבוסס על שני גושים יריבים: הביון והצבא. שניהם ספגו מהלומות קשות ליוקרתם במהלך הפלישה, אך בעודם ממשיכים להתחרות על אהדתו של פוטין – יש להם אינטרס משמעותי בהארכת העימות בצורה כלשהי. גוש הביון כולל את הבכירים בהווה ובעבר של ה-FSB (יורשו של הקג"ב) וסוכנויות אחרות, וגוש הצבא – את שר ההגנה, סרגיי שויו, הרמטכ"ל, ואלרי גרסימוב, את ראש הרפובליקה הצ'צ'נית, רמזאן קדירוב. הראשונים נהנו מאמונו של פוטין כמי שהיה בעצמו קצין הקג"ב, והאחרונים – בזכות עשרות שנים של שירות ונאמנות.
למרות שורה של מכנים משותפים – שמרנות, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-מערב – האינטרסים של שני גושים אלו אינם עולים בקנה אחד. גוש הביון מתמקד בזירה הפנימית, המוגדר כאזור הסובייטי-לשעבר. סוכניו עוסקים במתנגדי משטר, מבצעים חסויים וחבלה פוליטית. הקהילה הצבאית היא חבורה של לוחמים; כוחה נובע מתחום מדיניות החוץ. הביון שולט בימי שלום, הצבא שולט בימי מלחמה.
המכות הבלתי-צפויות באוקראינה העמיקו את המתח בין שני הגושים, בעוד מבחינתו של פוטין – המלחמה חשפה את המצב האמיתי של הצבא והביון כאחד. הביון חטף ראשון את המכה. תוכניתה של מוסקבה הייתה לכבוש את קייב בתוך יומיים, בהתבסס על ההערכה המודיעינית לפיה האוקראינים יקדמו את הרוסים כמשחררים. לאחר מכן הגיע תורו של הצבא: המלחמה גילתה את מצבו הפאתטי, בשל עשרות שנים של הזנחה ושחיתות.
המעגל הפנימי שיקר, גנב וזייף
פוטין גילה שכמה מידידיו הקרובים ביותר שיקרו, גנבו כספים וזייפו דוחות במשך חלק ניכר משנות שלטונו. ייתכן שמעגלו הפנימי אינו ראוי לאמון כפי שסבר. צ'יך מזכירה, כי יש ראיות לכך שפוטין אינו מקבל את כל המידע, במיוחד לגבי הכשלונות הרוסיים. עם זאת, דיווחים בלתי מאושרים על מאסרם של בכירים בביון מלמדים שהוא יודע על כשלונות הביון ומגיב עליהם.
בגדול, המשך המלחמה יכול להגן על מעמדו של הצבא – מסבירה צ'יך. בלתי מרוצה ככל שיהיה, פוטין אינו יכול להרשות לעצמו להדיח את הגנרלים שלו תוך כדי מלחמה. לכן, יש להם אינטרס ברור שתימשך – מה שמעמיד את הביון בעמדה של חולשה. ראשיו איבדו השפעה לאחר הכשלונות הראשוניים, ויאבדו עוד יותר אם הצבא ירשום הצלחות. סיום המלחמה עלול להביא לענישה ממשית על המודיעין הכושל. לכן, מבחינתם, הטוב ביותר הוא שהמלחמה תיקלע לקיפאון – לא יותר מדי פעילות וגם לא הסדר קבוע. כך יוכלו לחזק מחדש את מעמדם בדרך הטובה ביותר מבחינתם: מבצעים חסויים בשטחים הכבושים.
לשתי הקבוצות יש אינטרס בהתמשכות המלחמה, גם אם היא מתנהלת בצורה גרועה. ערפל המלחמה מגן עליהן מפני הצורך לתת דין וחשבון על כשלונותיהן. הן הגנרלים והן המרגלים לא ילחצו על פוטין לסיים אותה, ופוטין עצמו לא יעצור עד שיוכל לטעון שניצח. וכך המלחמה נמשכת, מסיימת צ'יך.
