חצוף
התפרצויות הזעם של המלך עבדאללה השני מירדן, של הפרלמנט שלו ושל ראש ממשלתו נגד ישראל היו צפויות. המלך נוטה לשכוח את מה שידע היטב חוסין, אביו: ירדן קיימת רק בזכות ישראל; וזה הוכח בגלוי בספטמבר "השחור" 1970, ובחשאי.
תמורת הסכם שלום קר עד קפוא מאוד (שקיבע את המצב בין שתי המדינות דה פקטו) ויתרה ממשלת רבין על הרבה נכסים לטובת ירדן, כנראה, בגלל היחסים הטובים, שנרקמו עם ירדן ועם מלכהּ מאז סתיו 1970. אל נשכח, המלך חוסין טרח להגיע לישראל ב-25 בספטמבר 1973, ולהתריע בפני קיר אטום על המלחמה הקר̤בה.
המלך עבדאללה אינו נמצא כעת ברבת-עמון, בירתו, אלא בפרנקפורט, שבה נותח בגבו. למרות זאת, הגינויים לישראל היו בהסכמתו, ומשקפים את יחסו הפומבי למדינת ישראל. נראה, שחתול שחור ענק עבר בין מדינת ישראל לבינו, עוד כשהיה נסיך; ואני מעריך, שתרמנו הרבה להרעת היחסים עמו.
המלך עבדאללה, עשיר מופלג, יודע היטב, שממלכתו ענייה בלשון המעטה - כמעט ברמה של מדינה מתפתחת באפריקה - והוא מקושש עבורה נדבות בכל רחבי העולם. שלטונו נשען על שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל, שמספקת לו מים ועוד מעט גם חשמל.
בהמשך להסכמי אוסלו המטורפים, העניק יצחק רבין בהסכמי השלום עם ירדן לממלכה ויתורים טריטוריאליים ואת השליטה בהר-הבית. המלך מנצל זאת, כדי להפגין את עוינותו לישראל, ולעתים קרובות עובר את גבול הסביר בחוצפתו, גם כי הוא בטוח, שלא יינזק, ויקנה בזה שקט בממלכתו.
מגעילים
שלמה גרוניך אמר במהלך הופעתו בפסטיבל עין-גב: "אתם קהל נהדר. כולם כאן אשכנזים ששרים יפה. אין כאן אפילו צ׳חצ׳ח אחד". ואני מתלבט מי יותר מגעיל וגזעני - הזמר עלוב-הנפש (שאומנם התנצל אחר-כך על דבריו הבזויים), הנהלת הפסטיבל, שלא הורידה אותו בן-רגע מהבימה, או הקהל, שקיבל את דבריו במחיאות כפיים ובצחוק מתגלגל?
כנראה, משהו רקוב מאוד בתרבותם של המתיימרים להיות העלית הישראלית. אזכיר, כי זו אינה ההתבטאות הראשונה של "אושיית תרבות" ישראלית בסגנון הזה מאז נאום הצ'חצ'חים המטומטם של דוד טופז במערכת הבחירות לכנסת בשנת 1981. בעניין הזה צייץ אסף משהו מרגיע בטוויטר: "גרוניך אמר בקול את מה ש'ארץ נהדרת' עושים כבר שנים במסווה של 'סאטירה'". לעומתו, ציין,
יעקב ברדוגו, כי המופע הופק על-ידי גלי צה"ל (שמתיימרת להיות תחנה ממלכתית, ולא היא), וממלאת-מקום מפקד התחנה ישבה בקהל עם בכירי התחנה, ונשארה אדישה לנבזות, שפלט גרוניך.
ביקור חשוב
"בעקבות המצב והמשבר המדיני", צייץ גיא חלגואה בטוויטר, "שר החוץ, שהוא גם החליפי, יגיע לביקור חשוב ביותר בישראל". ליד ציוצו, צייצה ח"כ מאי גולן מהליכוד, כי במשרד החוץ יש "היערכות מוגברת לקראת ביקורו ההיסטורי של שר החוץ הישראלי, יאיר לפיד, בישראל. על-פי גורם מדיני בכיר, שר החוץ צפוי לבקר במשרדו".
התגובות המשורשרות לדברי ח"כ גולן יכלו להיות משעשעות מאוד, אלמלא היו אמת קשה ומרה. הייתה גם הצעה, שח"כ איתמר בן-גביר יקים במשרד החוץ את לשכתו.
בינתיים, אין כל תגובה ישראלית למסע ההשמצה העולמי של הערבים, המטיל עלינו את האשמה על המהומות בהר-הבית. זה היה צפוי, כיוון שכבר עשרות שנים נוקט משרד החוץ בקו דפיטיסטי בהסברה הישראלית.
דרבנים בקמ"ג
דרבן הנו יונק יפה במיוחד, יודע כל מי שראו דרבנים בטבע. כרגע מאיימים דרבנים על הקריה הגרעינית בנגב (קמ"ג), הידועה גם כמפעל הטקסטיל. כיוון שרשות הטבע והגנים (רט"ג) אסרה לפני כחמש שנים על קמ"ג לפעול נגד הדרבנים, שהם חיות מוגנות, התרבו הדרבנים באתר - כמעט כמו סיפור הארנבים באוסטרליה - ופוגעים בתשתית ובצומח.
כך מדווח "פי האטום", בטאון קמ"ג.
זהבה סיגל, אקולוגית של הר הנגב ברט"ג: "הדרבנים התרבו בגלל הזנחה, חשבו שהם חמודים ונתנו להם להישאר - זו טעות שאנחנו יצרנו". כעת מנסים לתקן את הטעות, באישור רט"ג, ולהפריד בין הדרבנים לבין קמ"ג, ולמנוע את שיבתם. אך להפרדה יש מחיר כואב: דרבנים נוטים לחזור למקום מאורותיהם; וכשאינם מצליחים נגזרת עליהם כליה.
חול וחול
עוד גבעת חול בעזה שילמה את מחיר הבטלנות והרפיסות הישראלית אל מול ירי רקטות לשטחנו הריבוני. כך, רק מעודדת מכשלת ישראל את חמאס ואת הארגונים סביבו ברצועת עזה להחציף פנים, ולהמשיך להטריד את תושבי אזור חוטף עזה, ולפגוע ברכושם וביבוליהם.
בשכונה שלנו, למדנו בעבר הרחוק, צריכים להסתובב עם מקל גדול ולדבר בעדינות, כפי שהציע הנשיא תיאודור רוזוולט, ולא להפך, כפי שסבורים הוזי מערכת הביטחון. בשכונתנו, כדאי להם לדעת, טורפים את החלש ואת מי שמתנהג כחלש. הקיץ מגיע, ועוד מעט יתחילו לעופף בלוני נפץ ותבערה מרצועת עזה לעבר שדות ישראל, מטעיה וחורשותיה. רק יד קשה - ולא כל מיני קונצים טכנולוגיים - תעצור אותם מלכתחילה.
על אותה הרוח, שבלון מעופף עליה לישראל, יכול לעופף בלון לרצועת עזה. הדרך דו-סטרית. רק צריך להעז לחשוב מחוץ לקופסת ההזיות. כנראה, זה היה קורה לו התעופפו בלונים לעבר תל אביב - כפי שמאות חיילים ושוטרים הוזעקו באחת לחסל את המחבל מרחוב דיזנגוף, אך אינם מוזעקים לדכא את התפרעויות הערבים בלוד וברמלה, הנמשכות ברציפות מאז "שומר החומות".