מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה, פגעה באזרחים ושיטחה את מריופול, האיחוד האירופי שילם לה 44 מיליארד אירו תמורת נפט וגז. זה עשוי להשתנות בעקבות הודעת רוסיה על הפסקת האספקה לפולין ובולגריה, אשר סירבו לשלם ברובלים תמורת הגז. מאחר שהאיחוד יכול למצוא בקלות תחליפים לגז אבל לא לנפט, רוסיה מנסה לנצל נקודת תורפה זו – מסביר אקונומיסט.
אירופה שוקלת כיצד להגיב. הקנצלר אולף שולץ הביע את החשש, שאמברגו על הגז הרוסי יכניס את אירופה למיתון ולא יפגע משמעותית במאמץ המלחמתי של פוטין. הגז הרוסי משמש לחימום ולייצור חשמל, וגרמניה ואיטליה תלויות בו במיוחד. קשה לדעת כמה תעלה ההינתקות ממנו, כי הדבר תלוי במהירות ההסתגלות למקורות חילופיים. אקדמאים אופטימיים מדברים על 0.5% מהתוצר הגרמני; הבנק המרכזי בברלין טוען שהשיעור יהיה 5%.
שולץ ממעיט בהשפעתו של אמברגו על רוסיה. לדבריו, הקרמלין אינו יכול להשתמש בכסף שהוא מקבל תמורת הנפט והגז, בשל העיצומים על הבנקים הרוסיים – והוא כנראה צודק. אבל חלקים נרחבים בעולם – כולל סין, הודו ורוב המזרח התיכון ואפריקה – ממשיכים בסחר הרגיל עם רוסיה. אין כרגע עיצומים שניוניים נגד מי שמפר את העיצומים הראשיים. חלק מהבנקים הרוסיים ממשיכים לסחור עם המערב, וקרוב לוודאי שדרכם יכולה רוסיה להשתמש בהכנסות במט"ח ממוצרי האנרגיה לשם רכישת נשק.
לכן, יש תוקף לטיעון בעד הפחתת זרימת המזומן לידיו של פוטין, ודי בו כדי להצדיק את הפגיעה הכלכלית במערב. בשנת 2020 הטילו מדינות האיחוד האירופי סגרים שצמצמו את כלכלת הגוש ב-6%. ניתוק המימון לפולש המאיים להפוך את העיצומים עליו לתוקפנות כלפי אירופה, הוא מוצדק מבחינה מוסרית ורצוי מבחינה אסטרטגית.
עיצוב העיצומים עשוי להקטין את מחירם הכלכלי, ממשיך אקונומיסט. רעיון אחד הוא להטיל מכס גבוה על מוצרי האנרגיה הרוסיים במקום לאסור לחלוטין את השימוש בהם. כדי להמשיך ולמכור אותם, רוסיה כנראה תאלץ להוריד את המחיר כך שימשיך להיות תחרותי (העברת כל הייצוא שלה לשווקים אחרים יהיה אתגר לוגיסטי עצום). מכס כזה יפגע בהכנסות הרוסיות אבל לא באספקה. קשה לצפות מה יהיו השלכותיו על המחיר לצרכן, אך מאחר שרוסיה אינה יכולה להזיז את הצינורות שלה יותר בקלות מכפי שאירופה יכולה למצוא ספקים חילופיים – סביר להניח שהיא תאלץ לספוג לפחות חלק ממנו.
בכל מקרה, נקיטת פעולה עלולה להביא את פוטין לנתק את האספקה למדינות נוספות. אם המכס יהפוך לאמברגו – יהי כן. לרוסיה יהיה קשה יותר להכיל את מלחמתה, ובעשורים הבאים אירופה תהיה יותר בטוחה.