מנהיג סין, שי ג'ינפינג, נופף לסטודנטים מריעים. הוא נפגש עם זוכי מדליות אולימפיות, מקבלי החלטות כלכליים ומנהיגים אירופיים. אבל דבר אחד היה חסר בלוח הזמנים העמוס שלו בחודש שעבר: הוא נותר מאחורי הקלעים בנוגע לסגר הגדול ביותר שהטילה סין מאז פרצה הקורונה. בכל החודש שעבר לא התייחס שי במילה לסגר הממושך על שנגחאי, העיר הגדולה במדינה, ולתלונות תושביה על מחסור במזון, בתי חולים מוצפים והוראות תזזיתיות. "הוא רוצה בכוונה לשמור על מרחק מסוים משגנחאי", אמר לניו-יורק טיימס דנג יוּוֶן, לשעבר עורך עיתון המפלגה הקומוניסטית החי כיום בארה"ב. "אין ספק שהוא עושה הרבה מאחורי הקלעים כדי להיאבק במגיפה, אבל הוא כמובן לא רוצה להיגרר במישרין לבלגן בשנגחאי". במקום זאת, הוראותיו של שי עוברות דרך הכפופים לו או בסיכומי ישיבות, ומדגישות את הצורך לדבוק בגישת "אפס קורונה דינמי" – למנוע אפילו מקרה אחד בין 1.4 מיליארד תושבי המדינה באמצעות בדיקות נרחבות ובידוד החולים ומי שבאו במגע עימם. ההתפרצויות בשנגחאי, בייג'ינג וערים אחרות בוחנות את סמכותו של שי לפני הקונגרס החשוב של המפלגה בהמשך השנה. הוא ודאי יזכה בכהונה שלישית כמזכיר הכללי, אבל רוצה לוודא שהמנהיגות נמצאת בידי פקידים התומכים בו ומממשים את האג'נדה שלו. כדי להבטיח שישיג מטרה זו, שי רוצה להפגין את מיומנותו הפוליטית, ועד לאחרונה מדיניות הקורונה שלו הייתה הצלחה מסחררת. לאחר הפחתה בחשיבותה של המגיפה בתחילת 2020, שי הפך את סין למצודה אפידמיולוגית, תוך מניעת תחלואה ותמותה וגם הגנה על המשק, בעוד בארה"ב מספר המתים התקרב למיליון. כעת אין דרך יציאה קלה מן המצודה. שי כל כך השקיע במדיניות עצמאית, עד שהמדינה אינה משתמשת בחיסוני mRNA מערביים – המעניקים הגנה טובה יותר מאשר החיסונים הסיניים. גם חיסון האוכלוסייה המבוגרת נותר מאחור. בלא ההגנה הדרושה, סין עלולה להתמודד עם עלייה במספר החולים, והמטרה של "אפס קורונה" עלולה להיות יקרה ובלא סיום נראה באופק. הסגרים והשינויים התכופים במדיניות, במיוחד בשנגחאי, מגבירים את תסכולו של הציבור, מתישים את הפקידים המקומיים ועובדי הרפואה ובולמים את התנופה הכלכלית. בעוד בסגרים קודמים התלונות היו על הגבלות דרקוניות, הפעם הביקורת חריפה יותר וכוללת כלכלנים ובעלי עסקים, הטוענים שמדיניות "אפס קורונה" היא חסרת משמעות מול האומיקרון.