ההבטחות הגיעו בקצב מהיר בפסגת גלזגו בסתיו שעבר. מנהיגיהן של 200 מדינות הבטיחו לעשות יותר ומהר יותר כדי להילחם בשינויי האקלים. הם חתמו על אמנות לצמצם את פליטת גזי החממה. מדינות עשירות הסכימו להגדיל את הסיוע לעניות. הם התחייבו לאשרר ולהרחיב את מטרותיהם האקלימיות בתוך שנה במידת האפשר. אבל שישה חודשים מאוחר יותר – מדווח וושינגטון פוסט – אין תוכנית שאפתנית יותר מצד מדינה גדולה כלשהי, ואף אחת מן המזהמות הגדולות לא התחייבה לעשות יותר כבר השנה.
ג'ון קרי, שר החוץ לשעבר ושליחו של הנשיא ג'ו ביידן בתחום האקלים, אמר לפוסט, כי המזהמות הגדולות ביותר טרם התחייבו לעשות יותר. אין גם ראיה לכך שהמדינות הגדולות מצמצמות את הפליטות בצורה מהותית אשר תביא את העולם למצב פחות הרה אסון.
תמיד היה ברור שיידרש זמן רב למימוש ההבטחות בגלזגו; חלק מן המדינות פירטו תהליך שיימשך עד 2070. אבל נכון לעכשיו, נעלם המומנטום שנוצר – אם נוצר – בגזלגו. משברים אחרים – הקורונה, האינפלציה, אוקראינה – דורשים את תשומת ליבם של מנהיגי העולם. האירועים המדיניים והכלכליים של החודשים האחרונים מפחיתים את הסיכויים שהמזהמות הגדולות ביותר בעולם יפעלו במהירות מספקת לאמץ מדיניות ידידותית לסביבה.
סין, המזהמת המובילה ובגדול, הבטיחה שהפליטות שלה יגיעו לשיאן לפני 2030. אבל בשל מחסור באנרגיה וחששות מפני העדר ביטחון אנרגטי, היא מתכננת כעת להגדיל את תפוקת הפחם – מקור האנרגיה העיקרי שלה. הודו, אשר בגלזגו הבטיחה לפנות עד 2030 תחנות כוח באנרגיה מתחדשת בהיקף של 500 ג'יגהואט, מגבירה גם היא את הפקת הפחם בשל הגידול בביקוש. גם אירופה וארה"ב נוקטות בטווח הקצר בצעדים שמטרתם להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה ומגדילות את הביקוש לנפט ולגז.
למרות סדרי העדיפות המתחרים, המופקדים על התחום ממשיכים ללחוץ על המדינות למצוא את הרצון הפוליטי להפוך את מילותיהן למעשים. אבל בעוד המומחים מפרסמים דוח אחר דוח בנוגע למצב החמור והשלכותיו החמורות עוד יותר, משברים אחרים פוגגו את תשומת הלב שניתנה לו בהשוואה לשנה שעברה. מצד שני, מציין הפוסט, אף מדינה לא השתמשה בכל המשברים הללו כעילה לנסיגה מן ההתחייבויות הקיימות.
יש אף סימנים לכך שבכמה מדינות נושא האקלים ממשיך להיות מרכזי – כמו למשל התחייבויותיו של עמנואל מקרון, במסע הבחירות שלו, להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה. ראש ממשלת דנמרק, מֶטֶה פרדריקסן, הבטיחה לאחרונה שארצה תפסיק עד 2030 להשתמש בגז טבעי – מהלך שלדבריה גם יחליש את ולדימיר פוטין.
