"בעולם הזה לא קיים דבר ודאי, מלבד מוות ומיסים". כך אמר בנג'מין פרנקלין, שנחשב בעיני רבים לגדול המדינאים בהיסטוריה האמריקנית. במשפט קצר הצליח פרנקלין לזקק את מהותן של רשויות המס בעולם המערבי, גם 232 שנה לאחר מותו. תשלום מיסים הוא חובה והשאלה היא רק כמה ואיך. השבוע פורסם, כי חטיבת החקירות והחטיבה המקצועית ברשות המיסים חשפו עשרות חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל בהם הופקדו עשרות מיליוני דולרים שלא דווחו. החשיפה באה בעקבות כניסתה של ישראל לשני הסכמים בינלאומיים בנושא גילוי מקורות כספיים בין מדינות: הסכם FTCA נחתם עם רשויות המס האמריקניות, ואילו הסכם CRS נכרת מול חלק מהותי ממדינות העולם. משמעות ההסכמים היא, כי ישראל יכולה ורשאית לשתף עם מדינות זרות כל מידע על כסף של אזרחים זרים שקיים בחשבונות בתחומה, ובמקביל לקבל מידע על חשבונות של ישראלים הנמצאים בחו"ל. כל אזרח ישראלי אשר לו חשבונות בחו"ל חייב לדעת, כי המדינה רוצה את כספו בגבולותיה. נניח שיש לכם מיליון דולר שרשות המיסים אינה מודעת להם. למדינה יש מניע שהכסף יהיה כאן, זמין ופעיל, כדי שישתלב בכלכלה הישראלית ויניע אותה קדימה. המדינה מבקשת לתמרץ אתכם לדווח, להכשיר את הכסף ולשלם עליו מס, כי כאמור כולם בסופו של דבר משלמים מיסים. לשם כך הציעה כבר בשנת 2005 הליך גילוי מרצון, במסגרתו נסללה הדרך לישראלים המבקשים לדווח מבעוד מועד על מקורות לא ידועים. הכוונה הייתה לגרום לאזרחים ליזום פנייה מרצונם ולא להמתין שרשויות המדינה יגלו את הכסף ממילא. כל עוד עמד האזרח בתנאים המתבקשים, הוא קיבל מעין חסינות מהעמדה לדין. בשנת 2014 שוכללה השיטה וניתנה ההזדמנות לאזרחים גם לדווח בצורה אנונימית, ולאחר שיש הסכמה עקרונית - לגלות את שמותיהם. ברשות המיסים שוקלים כעת לחדש את הליכי הגילוי מרצון, וכדאי להיערך ולהבין זאת מבעוד מועד. התוכנית של גילוי מרצון רלוונטית לשני גופים, שמושכים לקצוות מנוגדים. את הגוף הראשון כבר הזכרנו: רשות המיסים, המעוניינת לגבות מס ולשלב אותו בפעילות בישראל. מהצד השני עומדת הרשות לאיסור הלבנת הון, הפועלת בהתאם להנחיות ארגון FATF (Financial Action Task Force). זהו כוח משימה בינלאומי, שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ומטרתו חילוט מוחלט של הכסף. וכך, רשות המיסים מציעה גזר, ואילו הרשות לאיסור הלבנת הון מחזיקה בידיה מקל. אם וכאשר המדינה תשיק שוב את הליך גילוי מרצון, יחזור הגזר כאפשרות פיתוי רלוונטית לאזרחים, במקום המצב הנוכחי המכיל מקל בלבד. קשה לפעול כאשר שני הסכמים בינלאומיים מונחים על צווארו ורכושו של אדם, מבלי יכולת חוקית לפעול כדי להיחשב כחוזר בתשובה ולהסדיר את סוגיותיו הכלכליות מבלי להיחשף במישור הפלילי. תוכנית גילוי מרצון מאפשרת לבעל הממון לדווח על מקורות הכנסה, לשלם עליהם מס כדין, ובכך להבטיח, כי כספו ישמש לפתיחת עסק, מתן פרנסה למשפחתו ולמשפחתם של אחרים ואולי אף תרומה לקהילה הרחבה. זאת, להבדיל מהמצב כיום, המכיל הרתעה בלבד וסנקציות בהתאם. לכן, הפרסום השבוע אינו מפתיע. כאשר בעל החשבון מורתע מסנקציה, אין לו כל עניין לחשוף מקורות כספיים. חשוב לאפשר לאדם להתנהל באופן גלוי ופתוח מול רשויות המס, במקום לפעול ללא הרף להסתרת הממון ולעסוק בעקביות באיתור מחבואים מהרשויות. בעקבות ההסכמים שחתמה ישראל, החלו אזרחיה לקבל מעשרות מדינות דרישות לבירור המקום שנחשב בעיני הרשויות ל"מרכז חייהם". היד עוד נטויה בעניין זה וסביר להניח שעוד אלפי אזרחים ישראלים ימצאו עצמם בחקירת מס, שלרוב אינה נעימה כלל וכלל. מסיבה זו, גם כאשר קיים הליך גילוי מרצון וגם בהיעדרו, אם אתם קשורים לממון שטרם דווח לרשויות וברצונכם להימנע מהליך פלילי, עליכם להתייעץ עם מומחה, המכיר לעומק את המערכות ואת המנגנונים המניעים אותן.