אני מניח כי איש משמרות המהפכה האירני חסאן חיאד חידארי היה ראוי לכל כדור עופרת שחדר לגופו. המידע לגביו כה מדויק, שיש סבירות גבוהה כי אכן תכנן לפגוע ביהודים ובישראלים. בעיקר שהיה פעיל ארוכות על אדמת סוריה. איני יודע מי הרג אותו.
לפיכך אני מציג כאן תפישה עקרונית, שהיא פינה קטנה במלחמה בטרור האירני החמור כל כך: הממשלה מתבקשת לקיים דיון עקרוני מה ההיתרים ומה המגבלות שישראל מטילה על עצמה בסוגיית הסיכולים הממוקדים אשר מתבצעים מטעמה.
להערכתי אין לפגוע בנוכלים וזדים ורוצחים על אדמת אירן. לכל היותר הממשלה יכולה לנהוג באורח חריג ממגבלה זו כאשר מדובר באירני עויין לישראל, שפעילותו עלולה ליצור מהפך אסטרטגי לרעתה, כגון איש מדע בכיר ביותר המועסק במיזם הגרעין של האיאתולות.
יש בהחלט מקום למדיניות הנקראת באנגלית - "רישיון להרוג". אך צריך לצמצמה לשורה דקיקה מאוד ומדויקת מאוד של מטרות אנושיות. לא כל מתכנן רצח אנטישמי ראוי לכדור עופרת במצחו, ובמיוחד לא על אדמת אירן.
אני כותב זאת כמי שתומך בסיכולים ממוקדים, בחיסול מנהיגי הטרור. אך לעתים נחוץ להימנע מלחיצה על ההדק לא מפני שאינה צודקת אלא מפני שאינה כדאית.