לא מכבר התבשרנו על מהלכים אינטנסיביים מצד נשיא טורקיה ארדואן לחידוש הקשרים הפוליטיים והכלכליים עם ישראל אחרי פרק זמן ממושך של יחסים קרירים עד צוננים. נראה ששני גורמים עיקריים מחוללים תפנית זו: האחד, מצבה הכלכלי הרעוע של טורקיה והשני, אי-היציבות הפוליטית הגוברת באזורנו, במיוחד לאור היציאה של ארה"ב ממנו, מלחמת רוסיה-אוקראינה המאיימת להתרחב למקומות נוספים, מעמדה הרופף של טורקיה בנאט"ו והעובדה שארדואן הצליח להקדיח את יחסיו עם מרבית המדינות באזור ובכללן: יוון, קפריסין, מצרים, לוב, סוריה אירן ומדינות נוספות בקווקז. בנתונים אלה נראית ישראל הולכת מחיל אל חיל בבניין כלכלתה, בחיזוק צבאה, ביכולתה להניע מהלכים נגד תוכנית הגרעין האירנית, בפעילותה לפיתוח מקורות האנרגיה בים התיכון ובשיתופי הפעולה שלה עם פיקוד המזרח האמריקני ומדינות נוספות בתרגילים צבאיים מורכבים חובקי-אזור. לכן, מצטיירת ישראל כמדינה חזקה ומתחזקת שראוי להדק עימה את הקשרים בראש וראשונה בתחומים הכלכליים. לפני עידן המרמרה, אירוע שהיה מקח טעות חמור מצד טורקיה כלפי ישראל ואשר שיבש את יחסי המדינות באופן רציני היו היחסים טובים והקשרים הכלכליים הדוקים ומניבים לשני הצדדים. האירוע היכה שת"פ זה קשות ומספר שנים אחריו באו אירועי הקורונה ופגעו בהתאוששות החלקית שקדמה להם. טורקיה זקוקה לתנופה כלכלית וישראל ד'היום נראית מנוף מצויין לכך שאותו ביקש ארדואן להפעיל במהירות ובאינטנסיביות. לשם כך יזם שורת מהלכים פוליטיים ובראשם ביקור הנשיא הרצוג בטורקיה שהתקיים לא מכבר ובהכרזות שנלוו לביקור זה. ביקור שר החוץ הטורקי בארץ וצעדים מדיניים נוספים שהתניעו מהלכים כלכליים נרחבים. המהלך המקיף והנרחב ביותר לפי שעה הוא חידוש מהיר ואינטנסיבי של תיירות ישראלים - יהודים וערבים - בטורקיה. במקביל להתפתחות זו חלה הרעה ביציבות האזורית הרופפת הקשורה בפעילות החתרנית של אירן בתחום תוכנית הגרעין ובחיזוק מאחזיה ב"סהר הצפוני" המהווה חלק מתוכניתה האסטרטגית ליצירת אזור השפעה יבשתי נרחב דרך עירק, סוריה ולבנון לעבר הים התיכון.¹ מצב זה מחולל, בעיקר מתחת לפני השטח, עימותים צבאיים גוברים בין ישראל לאירן. לאחרונה נפגעו מטרות צבאיות ולוגיסטיות אירניות משמעותיות במקומות שונים במרחב-העימות ונהרגו מספר אנשי מפתח במערך משמרות המהפכה. הדבר קיבל פרסום תקשורתי נרחב ביוזמת ישראל ושתי ההתפתחויות היו לצנינים בעיני משמרות המהפכה. אירן הבטיחה נקמה והואיל והיא מתקשה לפעול בתוך ישראל החלה לאחרונה בהיערכות נרחבת לביצוע פיגועים בישראלים ויהודים במרחב האזורי כמו גם באתרים נוספים בעולם. על-רקע חידוש התיירות הישראלית בטורקיה ועל-רקע הקירבה הגאוגרפית בין טורקיה לאירן נראה שטורקיה היא קרקע בתולית להפעלת אותו מסע נקמה "שהובטח". יוזמה זו שהייתה צפויה מצאה את "המוסד" הישראלי מוכן לקראתה בטורקיה. פורסמו לתיירים הישראלים אזהרות מסע ע"י הרשויות למלחמה בטרור ולפי שעה נמנעה הצלחה אירנית. ריבוי הישראלים המבקרים בטורקיה, התגברות זרם היוצאים החדשים לשם מצד אחד ומספר המפגעים האירנים המגיעים לאזורי התיירות או מגויסים במקום מצד שני - מגדילים במהירות את הסיכון שהמפגעים ינחלו לבסוף הצלחה ביוזמותיהם (לרבות חטיפה). נראה שבנושא זה גוברת שוב האידאולוגיה הפוסט-מודרנית האבסורדית על השכל הישר ומדינת-ישראל נמנעת מאיסור גורף על יציאת אזרחיה לטורקיה על-רקע האזהרות הביטחוניות החמורות. סביר שקיים כאן גם שיקול פוליטי המבקש לא לפגוע יתר-על-המידה בציפיות הטורקיות. ניתן להבין זאת בהתחשב בשיתוף הפעולה בין "המוסד" הטורקי לזה הישראלי במאמצים לחשוף איומי טרור אנטי-ישראלים ולשתקם בעודם באיבם. אולם לפנינו גלגל רולטה מסוכן מדי, בהתחשב במספר הישראלים המבקרים בטורקיה. מה שנראה בעיני בלתי סביר לחלוטין הוא העובדה שטרם נשמעה אזהרה טורקית פומבית וחדה לאירן לחדול מניסיונות פגיעה בישראלים על אדמתה. אם הם אכן מעוניינים בהמשך התיירות הישראלית, עליהם לסייע לקיומה בתנאים החדשים בכל הערוצים האפשריים בעיקר בשותפות גלויה, חדה וברורה; זהו מבחן כוונות בסיסי וחיוני. אשר לישראל ולישראלים, דומני שההתנהלות של שני הצדדים במשוואה זו בלתי רציונלית וחסרת אחריות. הכסף הוא בהחלט שיקול אך לעומת החרות והחיים - הוא בטל בשישים. דומה שהגחמות האישיות, התשוקות הפרטיות והפוליטיקה הציבורית הפכו לקריטריון בלעדי כמעט בכל מערכות ניהול הסיכונים שלנו. על המדינה להדגיש חזור והדגש שנטילת סיכונים מול חומרת האיומים הקיימים בעת הזו היא הרפתקנות מיותרת הכפופה לאחריות אישית בלבד שלא תהפוך למחויבות לאומית! כפי שהדבר מתנהל עתה זהו מעשה חלם נטו.