לפני כשנתיים הופצו בשטחים שמועות על ההתדרדרות במצבו הרפואי של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן שהתבררו בדיעבד כפייק ניוז, מקורביו של אבו-מאזן טענו כי מאחורי הפצת השמועות עמד יריבו הפוליטי המר מוחמד דחלאן, דחלאן הכחיש בתוקף את הדברים. מעניין מאוד שהפעם, בעקבות הפצת השמועות בשבוע שעבר על ההתדרדרות במצבו הבריאותי של אבו-מאזן ועל "מותו", לא האשימו מקורביו של אבו-מאזן את מוחמד דחלאן בהפצת השמועות האלה אלא הפנו את ההאשמות לכיוון בכירים אחרים בצמרת פתח או לעבר תנועת חמאס. גורמים בכירים ברש"פ טוענים כי מוחמד דחלאן הפסיק כבר לפני כמה שבועות את ההתקפות על יו"ר הרש"פ אבו-מאזן באמצעי התקשורת הערביים הכפופים למרותו וגם ברשתות החברתיות. לטענתם, מוחמד דחלאן, המשמש יותר מעשר שנים כיועצו הביטחוני של נשיא איחוד האמירויות השיח' מוחמד בן זאיד, קיבל הוראה מפורשת ממנו להפסיק את ההתקפות התקשורתיות על אבו-מאזן ומקורבו חוסיין א-שיח', שעשוי לרשת אותו בתפקיד, מכיוון שהוא רוצה לנסות ולשפר את היחסים עם הרש"פ אחרי נתק של כמה שנים. יו"ר הרש"פ אבו-מאזן ביקר לפני יותר מחודש באבו דאבי, ביקור נדיר לאחר הפסקה שנמשכה שנים ארוכות, כדי להגיש תנחומים על מותו של נשיא איחוד האמירויות השיח' ח'ליפה בן זאיד וברכות למחליפו בתפקיד השיח' מוחמד בן זאיד, מי שהיה יורש העצר של אבו דאבי ושחתם על הסכם הנורמליזציה עם ישראל. לאבו דאבי הגיעו מנהיגים רבים ממדינות העולם כדי להגיש תנחומים ובהם גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, לאבו-מאזן נלוו בביקור, יורשו האפשרי חוסיין א-שיח' והגנרל מאג'ד פרג', ראש המודיעין הכללי הפלשתיני. ביקורו של יו"ר הרש"פ היווה את הצעד הראשון לשבירת הקיפאון ביחסים של הרש"פ עם איחוד האמירויות הנובע מההסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל והתמיכה של איחוד האמירויות במוחמד דחלאן, יריבו המר של אבו-מאזן.

היריבות האישית בין אבו-מאזן למוחמד דחלאן

מוחמד דחלאן היה מקורב בעבר מאוד ליו"ר הרש"פ אבו-מאזן, בתקופה שבה יאסר ערפאת שימש כיו"ר הרש"פ, אך בשנת 2011 עבר חתול שחור ביחסים ביניהם ואבו-מאזן, שכבר נבחר ליו"ר הרש"פ, דאג להדיחו מתנועת פתח באשמות רצח ושחיתות כספית ולסלקו מהשטחים. מוחמד דחלאן המשיך לטעון שהוא רואה עצמו כאיש תנועת פתח האמיתית, הוא הקים את "הזרם הרפורמיסטי" וקיבץ סביבו את מאוכזבי ונבגדי אבו-מאזן בתנועת פתח, הוא הפך לאיש עסקים מצליח במפרץ, לסוחר נשק ולבעל קשרים טובים עם מנהיגי ערב כמו הנשיא א-סיסי, עבדאללה מלך ירדן והשיח' מוחמד בן זאיד, יורש העצר של איחוד האמירויות שהפך אותו ליועצו הביטחוני. מקורביו של מוחמד דחלאן טענו כי אחת הסיבות העיקריות לכך שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס פועל נגד מוחמד דחלאן היא שחיתות כספית והעובדה שדחלאן חשף בשנת 2010 כי יו"ר הרש"פ מעל בסכום של כ-2 מיליארד דולר מכספי קרן ההשקעות של אש"פ. לדבריהם, מחמוד עבאס היה מוכן להתפייס עם מוחמד דחלאן ואף העביר לו הצעה לפיוס באמצעות מתווך תמורת סכום של 10 מיליון דולרים, אולם, מוחמד דחלאן דחה את ההצעה. מקורבי דחלאן חשפו לראשונה, לפני כשנתיים, מסמכים והקלטות אודיו של בכירים בפתח המאשרים לכאורה את האשמותיו של מוחמד דחלאן כלפי מחמוד עבאס. ההאשמות שהוטחו כלפי אבו-מאזן היו:

• אחריות אישית לנפילת רצועת עזה לידי חמאס וכישלון תנועת פתח בבחירות לפרלמנט הפלשתיני ב-2006.

• אחריות לירידה בחשיבותה של הבעיה הפלשתינית בעיני מדינות ערב.

• אחריות להחלשותה של תנועת פתח בשטחי הגדה וסכנה כי שלטון הרש"פ יקרוס לידיה של תנועת חמאס.

• ניסיונות של יו"ר הרש"פ אבו מזן לחסל באופן פיזי את מוחמד דחלאן.

עקב כך, דחלאן חשש לחייו ונמלט מהגדה המערבית לירדן ומשם לאיחוד האמירויות. גורמים בכירים ברש"פ דחו על הסף את כל ההאשמות של מוחמד דחלאן כלפי אבו-מאזן, לטענתם, מדובר בשקרים והאשמות שווא שמטרתם לנסות ולזעזע את שלטון הרש"פ בתחומי הגדה וליצור דמורליזציה בשורות תנועת פתח.

מוחמד דחלאן ממתין לבחירות בשטחים

יו"ר הרש"פ אבו-מאזן ומקורביו חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מנסים ליצור את הרושם כי קרב הירושה כבר הוכרע למעשה וכי חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' הם שיובילו את הרש"פ אחרי ירידתו של אבו-מאזן מהבמה הפוליטית, אולם הרחוב הפלשתיני אינו מוכן לקבל את התכתיב הזה וגם לא בכירי תנועת פתח והאופוזיציה הפלשתינית. הדרישה הזו לבחירות היורש צפויה להתגבר ברגע שיו"ר הרש"פ אבו-מאזן יירד מהבמה הפוליטית או ייכנס למצב של נבצרות בגלל מצבו הבריאותי, ההערכה במערכת הפוליטית הפלשתינית היא כי הדרישה תהייה מיידית לקיים בחירות לנשיאות בתוך 60 ימים כפי שקובע החוק הפלשתיני. חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' לא יוכלו להתנגד לדרישה הזו, הם יוכלו כמובן להציג את המועמדות שלהם בבחירות לנשיאות, אך פירוש הדבר הוא פתיחה מחדש של כללי המשחק והמאבק על ראשות הרש"פ, גם תנועת חמאס צפויה להריץ מטעמה מועמד לנשיאות, בינתיים ימונה נשיא זמני לרש"פ עד להכרעה בבחירות, ההערכה היא כי הנשיא הזמני יהיה רוחי פתוח, יו"ר המל"פ החדש. גם לאחר מותו של יאסר ערפאת ב-2004 הוא מונה לנשיא זמני עד לבחירות לנשיאות ב-2005 שבהן ניצח אבו-מאזן. לכן כל מי שממהר להספיד את בכירי פתח ג'בריל רג'וב או מרוואן ברגותי או מחמוד אלעאלול, יצטרך לשנות את עמדתו,הם לא יוותרו ויאבקו בכל הדרכים כדי למנוע מחוסיין א-שיח' או מאג'ד פרג' מלזכות בתפקיד יו"ר הרש"פ החדש. גם מוחמד דחלאן שגורש על-ידי מחמוד עבאס ב-2011 מתנועת פתח באשמות שחיתות שלטונית ומעשי רצח, אמור לחזור בכל הכוח לזירה ולהתמודד בבחירות לנשיאות, כך אומרים מקורביו ברצועת עזה, הוא רואה עצמו כיורשו האפשרי של אבו-מאזן והוא מתנגד חריף של חוסיין א-שיח'.

עוף החול הפלשתיני

ברצועת עזה ובגדה מכנים את בכיר פתח מוחמד דחלאן במילים "עוף החול הפלשתיני", בכל פעם שמספידים אותו הוא צץ לפתע ומפתיע את כולם. אתר "דאר אל-חיאת" דיווח ב-13 באוגוסט 2020 מפי גורמים אמריקנים יודעי דבר כי ההסכם המשולש בין ארה"ב לאיחוד האמירויות וישראל קובע שבכיר פתח מוחמד דחלאן יוכל לחזור לרש"פ בתוקף "היותו אישיות מרכזית שיכולה להחיות את תהליך השלום וכי יש לו תפקיד חשוב בשלב הבא", בכך נפתחת דרכו של מוחמד דחלאן, מבחינת ארה"ב וישראל, להשתתף בקרב הירושה על תפקיד יו"ר רש"פ לאחר ירידתו של אבו-מאזן מן הבימה הפוליטית. "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פתח, שבראשו עומד מוחמד דחלאן,פירסם לפני שנה הודעת תמיכה בהסכם הנורמליזציה הנוגדת את הודעת הרש"פ שתיארה אותו כ"בגידה ותקיעת סכין בגב הפלשתינים".

שת"פ עם חמאס

לפני כ-4 שנים חתם מוחמד דחלאן בקהיר, בחסות מצרית, על שורה של הבנות לשיתוף פעולה פוליטי וכלכלי בינו לבין יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה. ההבנות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל בגלל התנגדותה של הרש"פ וחידוש שיחות הפיוס בינה לבין תנועת חמאס. חמאס הבינה שברית פוליטית עם מוחמד דחלאן, יריבו המר של אבו-מאזן, תשרת את האינטרסים שלה כדי לנגח את יו"ר הרש"פ ולהראות לציבור הפלשתיני כי ניתן להתפייס עם תנועת פתח, וכי הבעיה המונעת פיוס לאומי היא אישיותו של אבו-מאזן. בנוסף לכך, לדחלאן יש יחסים הדוקים מתקופת ילדותו ובחרותו עם סינוואר ועם מוחמד דף, המפקד הצבאי העליון של חמאס אשר סייעו לו להתקרב מחדש לתנועה ולקבור את משקעי העבר. דחלאן, שהפך לאיש עסקים בינלאומי ואמיד מאוד, השכיל להזרים בשנים האחרונות כסף רב לפרויקטים של צדקה ברצועת עזה בתיאום עם תנועת חמאס, דבר שחיזק את קשריו עם התנועה ושיפר את מעמדו החברתי והפוליטי בקרב תושבי הרצועה.

חששות בצמרת פתח

בשנה שעברה הודיע דחלאן כי בכוונת הרשימה שהקים להשתתף בבחירות הפלשתיניות לפרלמנט, הוא זוכה לפופולריות גדולה ברצועת עזה וקיווה להקים ברית פוליטית עם בכיר פתח מרוואן ברגותי המרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי, אולם ברגותי הסתייג ממנו והתרחק כדי לשמור על "תדמית נקייה" ברחוב הפלשתיני. דחלאן הצליח להקים בשנים האחרונות, בזכות הונו הרב, מאחזי כוח במחנות הפליטים בגדה שמצוידים בנשק, כדי שיוכל לשוב ולפעול גם בתחומי הגדה ללא חשש מבכירי תנועת פתח הנאמנים לאבו-מאזן. הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל הכניס ללחץ גדול את צמרת פתח המתמודדת בקרב הירושה. מוחמד דחלאן משמש כיועצו הביטחוני של נשיא איחוד האמירויות החדש השיח' מוחמד בן זאיד, והוא זה דאג גם לעתידו הפוליטי במסגרת הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ויישר את ההדורים בינו לבין לישראל וממשל טראמפ, אולם נראה כי ממשל ביידן מעדיף את הקשר עם חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג', אם כי הדבר עלול להשתנות על-פי ההתפתחויות ברחוב הפלשתיני. על-פי גורמים במפרץ, מוחמד דחלאן ביקר בשנה שעבה בחשאי בישראל ביחד עם טחנון אבו זאיד, היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות, הם נפגשו עם ראש המוסד דאז יוסי כהן ובכירים ישראלים נוספים ודנו בפרטי הסכם הנורמליזציה המתגבש. מוחמד דחלאן נהנה מתמיכתן של מצרים, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, אולם,ישראל וארה"ב תומכות בציר החדש של חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' שאמור להחליף בבוא היום את יו"ר הרש"פ. אבו-מאזן איננו ממהר לפרוש, גורמים בכירים בפתח אומרים כי יו"ר הרש"פ נחוש להילחם בכל כוחו נגד חזרתו של דחלאן לשטחים וכי מדובר ב"סוכן אאמריקני-ישראלי-אמירתי" שגורש מתנועת פתח בגלל שחיתות. הלכי הרוח בשטחי הגדה הם שהסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל הוא תוצאה של כישלון גדול של האסטרטגיה של ההנהגה הפלשתינית בראשות אבו-מאזן וכי הגיע העת שהוא יסיים את תפקידו. הרש"פ זקוקה לשיקום מהיר של מעמדה האזורי והבינלאומי, הפלשתינים זקוקים להנהגה צעירה, פרגמטית ונמרצת שיכולה להביא להם הישגים מדיניים, קרב הירושה עלול להיות אלים ואכזרי וברגע שיוכרז על בחירות בשטחים יתווסף אליו שחקן חדש-ישן ששמו מוחמד דחלאן שנחוש לנצח בו בניגוד לכל הסיכויים, בינתיים הוא משקיף מן הצד וממתין לרגע המתאים מבחינתו.