ראש הממשלה וכל מי שיודע משהו רצים לאחרונה יותר ויותר לספר לחברה, ראשונים תמיד אנחנו. הצורך האובססיבי משהו, להיות הראשון בהסרת העמימות, הראשון החושף את שראוי שיישאר חסוי מהווה סכנה אמיתית ומוחשית לחיי אזרחים. זרועות הביטחון של מדינת ישראל פועלים בכל רגע נתון, בכל יום, ברחבי העולם, מונעים, מסכלים, פועלים, מבצעים, אינם נחים ומאפשרים לעם היושב בציון לחיות בשגרה ברוכה.
מגן ולא ירא, ולא ישמע ולא יירמז ולא ייחשף. נדמה כי בממשלה זו גבר הצורך לרוץ ולספר לחבר'ה, גבר הצורך להסיר את העמימות, גבר הצורך להניף שריר יהודי גאה אל מול האויבים אשר אם עד כה בלעו רוקם, נצרו זעמם והמשיכו הלאה, כעת הפטפטני מסכני היהודי בארץ ובעולם לא הותירו להם ברירה אלא להגיב. בממשלה הנוכחית אחרי כל תקיפה מעבר לשטחי המדינה, יש מי שרץ להדליף, לרמוז בקריצה, לספר, לשתף, על האחראים פעולה.
מציאות מופקרת וחסרת אחריות זו, מסכנת את אזרחי מדינת ישראל ואת היהודים בעולם. אם עד כה בוצעו אלפי פעילויות חשאיות בעומק שטח האויב מבלי ליטול אחריות הרי שמעתה כל טיל זוכה להדלפה, כל תקיפה מפורסמת בחיוך של שביעות רצון על ידה הארוכה של מדינת ישראל. די לראות את ההיסטריה המוצדקת, הפאניקה מעוררת המבוכה של מדינה שלימה על זרועותיה החשאים והגלויים אשר כבר שלושה שבועות מפצירה באזרחיה לחזור מייד לישראל, כי סכנת חטיפה ומוות מרחפת מעל ראשם.
הפטפטת המופקרת וההתפארות המיותרת בהישגי הלוחמים הנועזים, אינה מותירה ברירה לאויב. כל זמן שהאויב מותקף מבלי שבוזה והושפל, האויב שמר על איפוק, על תגובה מידתית, תגובה השומרת על כבודם, תמונה המאפשרת להם לבלוע את התוצאות ולהמשיך הלאה. ברם, נדמה כי מאז החלה הפטפטת המופקרת וחסרת האחריות, הבין האויב כי הוא חייב להגיב באגרסיביות, בעוצמה, ולו כדי להשיב אתת הכבוד הלאומי שלהם ולרצות את אזרחיהם.
כך מצאה מדינת ישראל, פוליטיקאים חסרי אחריות המונעים מרהב מסוכן, מפטפטת מופקרת, מתגוננת באופן קיצוני מול המחיר אותו מבקש האויב לגבות מאזרחי המדינה שראשיה החליטו לפטפט עצמם לדעת. צפוי היה שהצמרת הביטחונית המאורגנת, זו המנפיקה הודעות חדשים לבקרים מ"הדמוקרטיה בסכנה "ועד דרישה לחקירת פרשת הצוללות, תצא כנגד התהליך המופקר והמסוכן של ההנהגה הנוכחית המפקירה את אזרחיה ומסכנת אותם בריצתה לספר על "הישגיה" לחבר'ה.
רובם המכריע של הגנרלים שותקים, פורום הרמטכ"לים אינו מצייץ, הפאנלים בחדשות אינם מוחים על ההתנהלות המופקרת, הפרשנים, אשר בעבר על הרבה פחות מזה קוננו על חוסר האחריות של הפוליטיקאים דאז, אינם סוערים. מדינת ישראל מרכינה ראשה מול פוליטיקאים שאנו חפצים ביקרם גם במחיר סיכון חיי אזרחי ישראל בכל העולם.
ראוי שהנושאים הביטחוניים יישארו מחוץ לתחום, לא יהיו חלילה כלי פוליטי במאבקים פנימיים, ראוי ונכון לעצור ומייד את הפטפטת המופקרת, המסכנת את חיי אזרחי המדינה, ראוי פשוט לנצור את הצורך האובססיבי לרוץ לספר לחבר'ה, ראוי ששומרי הסף למיניהם יתעוררו מהקומה בה הם נתונים בשנה האחרונה ויפעלו לעצירה מוחלטת של מעשים מסכני אזרחים.
מעבר לסכנת הפגיעה באזרחים יהודים ברחבי העולם, האויבים אשר קצה נפשם ברברבנות והיהירות של ההנהגה הישראלית פועלת במוסדות בינלאומיים ובהם מועצת הביטחון, לגינויים למדינת ישראל. אסור לה להנהגה הישראלית הנוכחית להשתמש בהצלחות מבצעיות לצרכים פוליטיים פנימיים. ההנהגה הישראלית חייבת לסגור את ברז הדליפות המכוון, לשתות כדור הרגעה, להמשיך לפעול במלא העוצמה ולשמור על המדיניות המסורתית, עמימות, מתחת לרדאר, בחשאיות, בצללים. זה קשה מאוד לחלק מההנהגה הנוכחית אך הפטפטת המופקרת מסוכנת יותר.
