פסולת הבנייה בישראל הינה בעיה סביבתית ובריאותית קשה ביותר המהווה סכנה לאגן ההיקוות של הכנרת ולאקוויפרים ראשיים. כך עולה מדוח מפגעי פסולת בניין ארצי לשנת 2007.
רק אחוזים קטנים מכמות פסולת הבניין המיוצרת בישראל מועברת על-ידי הרשויות המקומיות לאתרי פסולת מסודרים. יתר הפסולת נזרקת באופן בלתי מבוקר בשטחים פתוחים ובצדי הדרך.
האחריות לטיפול בעודף הפסולת באתרי הבנייה אינה שונה מטיפול בפסולת מעורבת. אחריות זו נגזרת כמקשה אחת ממספר חוקי מדינה ותקנות הקובעות כי על הרשויות המקומיות, באמצעות ועדת התכנון, לפקח ולבקר את פינוי הפסולת. הרשויות המקומיות חייבות לטפל במפגעים סביבתיים בתחומם ובכלל זה במפגעי פסולת. כמו כן מוטלת על הרשות חובת הכרזה על אתר מסודר בתחומה אשר אליו תגיע הפסולת המיועדת.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי הפסולת המדוברת מושלכת בצורה בלתי חוקית לשטחים שונים בתחומי הרשויות המקומיות. דבר זה יוצר מפגעים סביבתיים חמורים ביותר כגון: פגיעה במקורות מים עיליים ותת-קרקעיים, זיהום קרקע, ירידת ערך הקרקע, מפגע חזותי קשה, מקרין עזובה, היווצרות שריפות וזיהום אוויר, פגיעה בשטחים הפתוחים, מוקד משיכה למזיקים ופגיעה קשה באיכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות וביכולת הפיתוח העתידית של הרשות המקומית.
מהדוח ניתן לראות כי הסכנות הסביבתיות מחולקות לפי אזורים שונים ולפי רמות סכנה:
הרשויות המקומיות באזור הצפון מהוות סכנה לאגן ההיקוות של הכנרת ולאקויפר ראשי בו הנזק אינו ניתן לתיקון, בנוסף מהוות סכנה גם לאקויפר ראשי בו הנזק ניתן לתיקון או אקויפר משני בו הנזק אינו ניתן לתיקון.
בין הרשויות נמצאות: צפת, מג'אר, דלתון, כרם בן זמרה, עלמה, ריחנייה, אביבים, ספסופה, דישון, מטולה, קריית שמונה, מבואות החרמון - בית הלל, האון, טובא זנגריה, יסוד המעלה, גוש חלב, בוקעתא, ירכא, עבדון, גורן, מעלה יוסף, חוסן, צוריאל, אלקוש, נטועה, אבן מנחם, שתולה, זרעית, שומרה, כפר מנד, מרום הגליל - אתר כלנית, מג'אר, חזון, שזור, נצרת, דבוריה, כאבול, אכסאל, בעינה, מעלה יוסף, ברטעה, כפר קרע, זבולון, כפר חסידים, פרדיס וקרית אתא.
הרשויות המקומיות באזור הדרום מהוות סכנה לאקויפר ראשי בו הנזק ניתן לתיקון או אקויפר משני בו הנזק אינו ניתן לתיקון, בנוסף מהוות גם סיכון לאקויפר בעל חשיבות מעטה בו כמות המים קטנה ו/או המים בו מלוחים.
בין הרשויות נמצאות: ברכיה, גבים, עזריקם, גת, זרחיה, תלמי יחיאל, חלץ, שלוה, אור הנר, גיאה, נוגה, משואות יצחק, עין חצבה, עין יהב, צופר, צפריר, באר שבע, יד נתן, רהט, דימונה, תל שבע, לקייה, אמציה, עידן, כסייפה.
הרשויות באזור המרכז וירושלים מהוות סכנה בעיקר לאקויפר ראשי בו הנזק אינו ניתן לתיקון ולאקויפר ראשי בו הנזק ניתן לתיקון או אקויפר משני בו הנזק אינו ניתן לתיקון.
בין הרשויות נמצאות: מעלה אדומים, ירושלים, גבעת שמואל, גני תקווה וכפר קאסם.
