אחת מהבעיות הקשות ביותר עמה מתמודדת החברה היא יוקר הדיור. מחירי הדירות ממריאות לשחקים, ממש כמו המגדלים המוצבים בכל עיר ובכל רחוב. תופעת הבנייה המואצת טובה ליזמים, לקבלנים, לראשי ערים, אולם אינה בהישג ידם של צעירים, זוגות עם ילדים, בעלי נכויות, ממתיני הדיור הציבורי ונשים חד-הוריות. מציאות זו יוצרת מצבי משבר. לחצים מבית, דיכאון מתמשך, חוסר אונים ולעיתים גם יאוש מהמדינה שאינה דואגת לפתרונות. המדינה מממנת תשלום לממתיני הדיור הציבורי החייבים להמתין שנים ארוכות לדיור הולם, לעתים תוך אובדן הזכויות שהוקנו להם בתחילת התהליך (המתנה רבת שנים למשפחות מרובות ילדים שילדיהם פרחו מהקן הצר ועזבו את הבית ובכך שונה סטטוס הזכאות לממתינים). בעיה חמורה נוספת היא ההתניה המוזרה למשפחות חד-הוריות למספר של מינימום 3 ילדים כאילו אישה חד הורית, אם לילד 1 או 2 - אינה זכאית לעזרה זו, החמרה במספר הנכים והקשישים שמצבם רק הולך ומחריף, הממתינים לדיור ציבורי עד בוש ולבסוף מגיעים לבית העלמין ולא לדיור ציבורי. בימים אלה מפגינים צעירים מרחבי הארץ באוהלים, בשדרות רוטשילד בת"א, בדרישה להורדת דמי השכירות המאמירים או אפשרות רכישת דיור עצמאי ההולכת ונעלמת. אולם יש פתרון בידי כל ממשלה ובעיקר בידי כל שר שיכון ושר רווחה האמורים לדאוג ולהתמודד עם צורך בסיסי זה. הפתרון הוא פניה לכל בעלי האדמות והמדינה, למרכז השלטון המקומי, לראשי הערים והתנועה הקיבוצית להפשיר קרקע ציבורית לצורך הקמת שכונות מבניה יבילה. שכונות בנות עשרות דירות בגודל של כ-52 מ"ר, גן ילדים, ופעוטון על-מנת לאפשר לשני הורים צעירים לצאת לעבודה ולנסות לחסוך כסף לדיור קבע.

רכישה מרוכזת

שכ"ד שלא יעלה על 3,000 שקל לחודש, ללא הצמדה, עם אפשרות להמשך ההשכרה ל-5 שנים נוספות. הדירות תכלולנה שני חדרי מגורים, פינת אוכל ומטבח או מטבח שיכלול פינת אוכל, שירותים ומקלחת. כיום מחיר יחידה זו כ-350,000שקל בתוספת של 10-5 אלפי שקלים להובלת המבנה היביל ליעדו. ברור שלצורך נושא זה יש להכין תשתיות מים, ביוב וחשמל שישולמו בידי העיריות והגופים או הקבלנים והיזמים המשכנים. יהיה צורך באב בית הבודק את המצב במבנה היביל לעתים תכופות, ייתכן גם אחד מהדיירים בשכונה. יש לדאוג לגינון, בית תפילה, מועדונית בנוסף לגן. רכישה מרוכזת של 30 יחידות מגורים יורדת ל-250,000 שקלים. אין ספק שכאשר גוף כמו ממשלת ישראל ירכוש אלפי דירות מסוג זה למגורים המחיר ירד פלאים. אלפי זכאי הדיור הציבורי העונים על הקריטריונים של משרד השיכון, מקבלים השתתפות בשכ"ד של כ-3,200 שקל. התשלום יומר לדמי השכירות לאותן משפחות זכאיות. יש לדאוג לכביש ולמקום חניה של רכבי הדיירים ולתאורה הולמת. אין צורך להתקין מערכת טלפון מאחר שלכל אזרח בישראל יש טלפון סלולרי. יש להעביר רעיון פשוט וישים זה למשרדי אדריכלים לתכנון ועיצוב שכונות שיהוו קהילות חברתיות, הומוגניות או מעורבות - לפי שיקול הדיירים והעיריות. לאחר כ-20 שנה, יחזרו השטחים לעירייה שתוכל ליעדם לדיור קשיח לאותם קבלנים שהשתתפו במיזם ולאחרים, או למכור את הדירות הישנות ולהציב דירות חדשות ממבנים יבילים, לדורות הבאים. אין ספק כי זהו פתרון נחוץ, ישים ודרוש ביותר. אני מאמינה ומקווה כי מקבלי ההחלטות במדינת ישראל יראו את חומרת המצב הנוכחי ויעשו הכל לזרז את התוכנית המוצעת. אגב, בבדיקה ראשונית הסתבר לי כי בבריטניה, קנדה, ארצות הברית, מצויות קהילות החיות בדיור יביל לרכישה או לשכירות. ייתכן שניתן להקים דיור נוסף גם עבור רוכשי דירות במסגרת זו או מסגרות נוספות וזולות של דיור יביל.