ערב פיזורה, במסגרת ניקוי השולחן, אישרה הכנסת את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים בתקופת בחירות. החוק קובע שכל מודעת בחירות חייבת להיות מזוהה ושלא יתאפשר עוד פרסום של קמפיינים אנונימיים. ברוח התקופה, דאגו המחוקקים להכניס לתוכו גם את הטוקבקים והפרסום הממומן ברשתות החברתיות. אישור החוק, ממש בדקה ה-90, ערב הבחירות, הוגדר על-ידי גורמים המומחים לנושאי ממשל ודמוקרטיה כ"רעידת אדמה". הם ציינו כי החקיקה מחייבת באופן מפורש וללא כל סייג כל מפרסם בכל פלטפורמה שהיא, לרבות פלטפורמות דיגיטליות. מבחן ההצלחה של החוק הוא לא רק באכיפה הישירה שלו, אלא במענה לשאלה האם הוא יצליח למנוע, או לפחות להפחית, רעות חולות אחרות שנפוצות ברשת, בעיקר בתקופת בחירות: פייק ניוז, הסתה, הפצת שנאה ועוד. במערכות הבחירות הקודמות והתכופות, היכולת להישאר אנונימיים אפשרה לפוליטיקאים ולאוהדיהם לפרסם תעמולה שכוללת עובדות שקריות, או שיש בה משום הסתה ברורה נגד גורמים מסוימים. היא גם אפשרה למועמדים לפתוח ולתפעל קבוצות ברשת שלא היו מזוהות עמם באופן ישיר, ושדרכן הם הפיצו סוגי תעמולה שחוק תעמולת הבחירות לא מאפשר. זה הגיע עד כדי בחילה, מאחר שפוליטיקאים - בשמם או שלא, השלוחים שלהם ותומכיהם הקצינו עד מאוד את השיח, רידדו אותו ולא בחלו להשתמש גם בשפת ביבים. שלא לדבר על הפצת השקרים הכמעט סיטונית על-ידי אי-אילו מועמדים.

הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו

נוסח החוק התבסס על המלצות ועדה ציבורית בראשות הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון, דורית ביניש. הוועדה הזו הוקמה עוד ב-2018 והגישה את מסקנותיה כבר די מזמן, אבל מאחר שבשנים האחרונות לא הייתה ואין רציפות בעבודת הכנסת, הדיון בחוק נדחה בכל פעם. משכך, הוועדה העדיפה להתמקד בנושא אחד: האנונימיות. באחד הדיונים, שנערך בכנסת הנוכחית, התייחסה השופטת בדימוס ביניש לנושא הפייק ניוז, שיכול לשגשג בזכות האנונימיות. "יש שאלה מהם התכנים בעידן הפייק ניוז וכמה אפשר להתערב", אמרה ביניש. היא ציינה כי "השקיפות היא עקרון חשוב מאוד בתעמולת בחירות, ובאה לידי ביטוי בכך שמי שמפרסם צריך להזדהות, וכך יודעים מי עומד מאחורי הפרסום". גם שאלת האכיפה הטרידה את ביניש, ולכן, בוועדה שהיא עמדה בראשה הוצע שהאכיפה לא תהיה פלילית, ובמקום זה יינתנו סמכויות רחבות יותר לוועדת הבחירות המרכזית. לצד זה נדונו נושאי הפרטיות, ובכלל זה איסוף מידע על בוחרים שלא בידיעתם ואי הקפדה על מחיקת ספר הבוחרים בכל פעם שמערכות הבחירות מסתיימות. יו"רית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה ש"אחרי כל מערכת בחירות דנים בהצעות להתאמת דרכי התעמולה למציאות המתחדשת, אבל בגלל התדירות הגבוהה של הבחירות, לוח הזמנים לא מאפשר ליישם שינויים מרחיקי לכת בחוק והדיון נדחה לכנסת הבאה". הפעם הצליחו הח"כים להביא את החוק המחייב שקיפות בקמפיינים לכדי אישור. יש לקוות שהחוק ישיג את מטרתו ושהוא יביא לצמצום גם בתופעות אחרות, כגון פייק ניוז ופגיעה בפרטיות. זאת, בהנחה שהפוליטיקאים לא ימצאו דרך לעקוף אותו, או פשוט יעברו עליו. אשרי המאמין.