התקשורת הישראלית לוותה את ביקורו של הנשיא האמריקני ביידן בשקיקה מופרזת, בקרתנות ובטרחנות, עד שלמרבית הישראלים עודף הסיקור היה לזרא. הכתבים ראיינו בעיקר זה את זה, ו/או עסקו בהיבטים טפלים ותפלים של הביקור. תוך כדי כך הם התהדרו, לצורך ובעיקר שלא לצורך, בשרבוב ביטויים בלועזית לתוך דיווחיהם, כאילו אין מלים עבריות לאותה מטרה. לרגל נחיתת מטוסו של האורח רם-המעלה בנמל התעופה בן-גוריון ("מטוס Air Force 1 נחת בתל אביב") הוצגו לצופים היציעים ("טריבונות") שהוקמו לקראת הטקס וגם נמסר על חזרה כללית ("גנרלית") שנעשתה במסגרת ההכנות. נאמר שנתלו שלטים נושאי סיסמאות ("סלוגנים") לכבוד האורח הנכבד. לא מעט פעמים חזרו הכתבים והשדרים על תכנון זוויות הצילום, כך שאישיות זו או אחרת תיכנס למסגרת ("פריים") של התמונה, במהלך הזדמנות הצילום ("פוטו-אופ") שנקרתה לאותה אישיות והמשרתת אותה בפני קהל זה או אחר. בהמשך נמסר דיווח שהנשיא האמריקני ("אמריקני") נכנס למכוניתו ("לימוזינה"), אשר תביא אותו בסוף היום למלון המלך דוד ("King David"). המלך השני של מלכות ישראל מתהפך מן הסתם בקברו לנוכח הידרדרות שמו העברי הוותיק לגרסה ("ורסיה") האנגלית הנשפכת מפיותיהם של הכתבים "העבריים". לגבי הדיונים המדיניים נמסר שאלה עסקו בסוגיות דו-צדדיות ("בי-לטרליות"). ברור לכל שהרוב המכריע של הצופים והמאזינים יודעים היטב מהו הביטוי דו-צדדי, ושהרוב המכריע של הצופים והמאזינים אינם יודעים מה זה "בי-לטרלי", אבל עובדה זו כלל אינה מעניינת את צבא הכתבים המלהג.

מערבה מכאן

חלק ניכר מן הכתבים שוכחים שכשם שלכל אדם יש שם, כך גם לכל שטח יש שם, ולמה שקרוי בפיהם, ובפי אחרים - "שטחים" יש מזה כשלושת אלפים שנים שמות גאוגרפיים-היסטוריים שאינם פוליטיים: יהודה ושומרון. מי שמסרב לקרוא לאזורים אלה בשמם, יהודה ושומרון, הוא זה שמייחס להם משמעות פוליטית. השמות הגאוגרפיים-היסטוריים יהודה ושומרון היו קיימים אלפי שנים לפני "הקו הירוק", "השטחים", או "הגדה המערבית". יש להזכיר, הביטוי "הגדה המערבית" עצמו נולד כמושג מנהלי של הכובש הירדני, שהשקיף מבירתו רבת-עמון ("רבת עמון") מערבה, וקרא כך לשטח שכבש ממערב לירדן וסיפח לממלכתו. לביטוי "הגדה המערבית", או "ה"גדה", אין כל משמעות בעיני מי שגר ממערב לירדן, גם אם מקום מגוריו הוא, למשל, תל אביב. בפיהם של כתבינו החרוצים רב השימוש במלים "אפקטיבי" ו"אפקטיביות", "סלקטיבי" ו"סלקטיביות", במקום יעיל/מועיל ובמקום בררני. דוגמאות נוספות ללעז שלא לצורך: "סקפטי" ו"סקפטיות" במקום ספקן וספקנות, "דקלרטיבי" במקום הצהרתי, "סיטואציה" במקום מציאות או נסיבות, "אג'נדה" במקום סדר יום, "טרנד" במקום מגמה, "טייטל" במקום תואר, "מיתולוגי" במקום אגדי, ועוד ועוד. עד כאן להפעם, בקיצור נמרץ ("בקליפת אגוז") בלשון המעטה ("understatement", או אפילו ה-"understatement" של המאה, כפי שנוהגים חלק מן הכתבים).