לאחרונה החליט צה"ל להוסיף למסמך "רוח צה"ל" את ערך הממלכתיות. הנוסח, עליו החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף
אביב כוכבי, קובע: "צה"ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי, הנתון למרות החוק והממשלה. חיילי צה"ל יפעלו כשרק המשימה, ערכי צה"ל וביטחון המדינה ראשונים לנגד עיניהם ויעשו זאת ביושרה, בענייניות ובייצוגיות".
מסמך "רוח צה"ל", שהושק ב-2001, כעיבוד של "רוח צה"ל – ערכים וכללי יסוד" (שאושר ב-1994), אמור לשמש כקוד האתי של צה"ל, לאחר שיתווספו אליו כללי התנהגות כמקובל. הוא מוצג כתעודת הזהות הערכית של הצבא וכבסיס האתי לפעולותיו. במסמך "רוח צה"ל" הוגדרו עד עתה שלושה ערכי יסוד: הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה; אהבת המולדת ונאמנות למדינה; ו
כבוד האדם. עתה התווסף ערך הממלכתיות. לערכי יסוד אלה נלווים עוד ערכים, שאינם ערכי יסוד, המתייחסים להפעלת הכוח, ביניהם: דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, אמינות, דוגמה אישית, חיי אדם, טוהר הנשק, מקצועיות, משמעת, רעות ושליחות.
בצד מסמך "רוח צה"ל", גיבש הצבא בשנת 2004 מסמך נוסף, המכונה "ייעוד וייחוד צה"ל", שבו קביעות שחלקן רלוונטיות לנושא הממלכתיות בהקשריו החברתיים והפוליטיים. ביניהן: ההכרה בקיומן של תפיסות שונות ומנוגדות אשר לאופיה הרצוי של הזהות הישראלית-יהודית והזהות הלאומית, הקשר לארץ ישראל ומשמעות היות צה"ל "צבא העם". כל זה, בנסיבות של העדר הסכמה לאומית, נוכח הקיטוב האידיאולוגי בחברה הישראלית, המקבל גוונים שונים בהתאם למציאות המדינית המשתנה.
לפני דיון במהות ערך הממלכתיות בצה"ל, יש להתייחס לפירוש המושג הישראלי העמום הזה, שאינו מובן במלואו והוא נתון לפרשנויות שונות. מהי ממלכתיות? השימוש הראשון במושג היה של
דוד בן-גוריון, כבר ב-1928. עם הקמת המדינה נתן לו ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון מקום מרכזי בתפיסתו את המבנה הראוי של המדינה, בעיקר בהקשר של האחריות לניהול תחומים מרכזיים של החיים האזרחיים. האחריות לתחומי הביטחון, החינוך, הבריאות ועוד, שלפני הקמת המדינה היו בידיים מפלגתיות או ציבוריות לא-כלליות, הועברה לידי המדינה. בראייה זו אין רבותא לתוספת הממלכתיות כערך יסוד לצה"ל, באשר הוא מוגדר זה מכבר ובברור כזרוע של המדינה, הכפופה לממשלה, בחוק יסוד הצבא ובמסמכי צה"ל הרשמיים, כולל במסמך "רוח צה"ל".