החבילה הנוכחית קיבלה את השם Inflation Reduction Act of 2022, במטרה להציג אותה כחלק מהצעדים למאבק באינפלציה, שהגיעה בחודש שעבר לשיעור שנתי של 9.1% - הגבוה ביותר מזה 41 שנה. על-פי גישה זו, המעבר לאנרגיה נקייה – למרות השקעות העתק הכרוכות בו – יוזיל בסופו של יום את האנרגיה לצרכן האמריקני, משום ש"חומרי הגלם" שלה (כגון שמש ורוח) מצויים חינם. במישור המעשי המיידי, הצעדים בתוכנית לא ישפיעו בצורה ממשית על האינפלציה – הנתפסת כבעיה מספר אחת שעל סדר היום האמריקני וצפויה לפגוע קשות בדמוקרטים בבחירות האמצע בעוד שלושה חודשים. החלקים המרכזיים בתוכנית: הקלות במס לתחנות כוח נטולות גזי חממה. מדובר במיליארדי דולרים לאורך עשר שנים לתחנות כוח שיפעלו על רוח, שמש, גיאו-תרמי, גרעין וכדומה. בעבר ניתנו הקלות לשנה-שנתיים בלבד לתחנות רוח ושמש. התוכנית גם מרחיבה את הקלות המס לחברות הלוכדות וקוברות את הגזים שפולטות תחנות כוח הפועלות על גז טבעי – טכנולוגיה שבקושי נמצאת כיום בשימוש בשל עלותה הגבוהה. הקלות יינתנו גם כדי להמשיך את פעילותן של תחנות כוח גרעיניות קיימות ולמנוע את המעבר שלהן לדלקים מאובנים מזהמים. עידוד לרכבים חשמליים. רוכשי מכוניות חשמליות חדשות יקבלו זיכוי במס של עד 7,500 דולר, ורוכשי מכוניות משומשות – עד 4,000 דולר. הזיכויים מוגבלים ליחידים בעלי הכנסה שנתית שעד 150,000 דולר לגבי רכב חדש, ועד 75,000 דולר לגבי רכב ישן (התקרה כפולה אם מדובר בבני זוג המדווחים במאוחד). הזיכויים יינתנו עד סוף 2032 ויחולו על מכוניות משפחתיות שמחיריהן עד 55,000 דולר ועל טנדרים שמחיריהם עד 80,000 דולר. מיליארד דולר יוקצבו לסיוע במימון אוטובוסים להסעות לבתי ספר, משאיות כבדות ואוטובוסים ציבוריים – כל אלו ללא פליטת גזי חממה. סיוע בהורדת עלויות האנרגיה. 9 מיליארד דולר יוקצבו לעידוד תושבי ארה"ב לרכוש לבתיהם מכשירים יעילים מבחינה אנרגטית. התוכנית כוללת גם הקלות למשך עשר שנים בתחום המע"מ כדי להוריד את מחירי תנורי החימום, דודי השמש, מיזוג האוויר וכדומה. השקעה בייצור מקומי. 60 מיליארד דולר יוקצו לייצור אנרגיה נקייה בארה"ב, כולל 30 מיליארד דולר בהקלות מס לייצור פאנלים סולאריים, טורבינות רוח ועיבוד מחצבים. 10 מיליארד דולר יופנו להקמת מפעלים למכוניות חשמליות וטכנולוגיה באנרגיה נקייה. מטרתם של צעדים אלו היא לעצור את המעבר של ייצור אנרגיה נקייה לחו"ל, במיוחד לסין. 27 מיליארד דולר מופנים ל"בנק ירוק" – יישום פרויקטים של אנרגיה נקייה, במיוחד ביישובים במעמד כלכלי נמוך.

צעדים נגד מתאן. החוק מטיל קנסות על דליפת גז מתאן מבארות נפט וגז, צינורות ותשתיות אחרות. המתאן הוא גז החממה המסוכן ביותר: התפשטותו מהירה במיוחד והוא מחמם את האטמוספירה יותר מכל גז אחר. המזהמים יהיו חשופים מ-2024 לקנס של עד 900 דולר למ"ק שיחרוג מן המגבלות שיקבע הממשל; הקנס יעלה ל-1,500 דולר ב-2026. השקעה ביישובים בעלי הכנסות נמוכות. התוכנית כוללת 60 מיליארד דולר לתמיכה ביישובים כאלה, הסופגים נזק כבד במיוחד מן ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של ההתחממות. בין היתר מדובר במענקים לרכישת מכוניות בעלות אפס פליטה ובהשקעות בכבישים, חניוני אוטובוסים ומתקני תחבורה נוספים. חקלאות ויערות. 20 מיליארד דולר יופנו לתוכניות להפחתת הפליטה שגורמים בקר ובעלי חיים אחרים, כמו גם מקרקעות חקלאות ומגידול אורז; ענף החקלאות אחראי ל-11% מהפליטות בארה"ב. החוק כולל מענקים לשימור יערות, פיתוח יערות מוגנים משריפות והגברת שתילת העצים בערים; העצים קולטים פחמן רעיל ובכך מסייעים להפחתת הכמויות הנפלטות לאטמוספירה. כדי לממן צעדים אלו, ירחיב החוק את רשות המיסים ותקציביה, במטרה ללכוד מספר גדול בהרבה של מעלימי הכנסות ומתחמקים ממיסים. הוא גם יטיל מס מינימום על תאגידים, במטרה להכניס לרשת המס חברות רווחיות שאינן משלמות כיום מס בארה"ב, תוך שימוש במקלטי מס ברחבי העולם. שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, הובילה בתחילת השנה להסכמה עולמית על מס חברות מינימלי בשיעור 15%, כולל במקלטי המס, והחוק הנוכחי מקדם משמעותית את הפיכתה של הסכמה זו למחייבת גם בארה"ב. הדמוקרטים אומרים, כי פרק המס בחוק גם יגייס בעשור הקרוב 300 מיליארד דולר שיאפשרו להקטין את הגרעון הפדרלי, שהגיע בעקבות הקורונה לשיא של 2 טריליון דולר. ביידן הציב את המאבק בשינויי האקלים בראש סדר היום שלו לטווח ארוך, בהצביעו על הנזקים האדירים שכבר נגרמים לכדור-הארץ ולאנושות. ההערכות הן שעד סוף המאה יתחמם כדור-הארץ לפחות בשתי מעלות ביחס לעידן הטרום-תעשייתי; הסכמי פריז מ-2015 קבעו שהתחממות של 1.5 מעלה היא היעד על-מנת למנוע את התוצאות הקשות ביותר שלה. הנשיא דונלד טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכמי פריז ולא עשה דבר מול ההתחממות, תוך שהוא טוען שהדיבורים עליה (אשר הוכחו מדעית בצורה חד-משמעית) הם "מזימה סינית" שמטרתה להחליש את ארה"ב. העולם בכלל וארה"ב בפרט מצויים הרחק מאחורי לוחות הזמנים להפחתה משמעותית של פליטת גזי החממה, הגורמת להתחממות הגלובלית. זו מצידה מובילה לגלי חום חסרי תקדים, בצורות ממושכות, שטפונות וסופות הרסניים במיוחד, עלייה במפלס מי הים ועוד. מבחינת האנושות, המשמעות היא רעב ועוני, סכנה להצפת ערים ואיזורים שלמים, אובדן חיי אדם בגלי החום ובסערות ופגיעה בלתי הפיכה באיזון האקולוגי. הדמוקרטים מעריכים, כי יישום התוכנית יוביל להפחתה של 40% בפליטת גזי החממה ב-2030 בהשוואה ל-2005; היעד עליו הכריז ביידן היה הפחתה של 50% - הקצב הדרוש כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה; נכון להיום, כדור-הארץ כבר התחמם ב-1.1 מעלה.