נקי כפיים ובר לבב - אין דרך אחרת, לטעמי, לתאר את משה סעדה. יכול להיות שהוא אמר את מה שהוא אמר בראיון המטלטל עם עמית סגל מתוך רצון לבוא חשבון עם מי שפגעו בו, לדעתו, אבל את זה אפשר להגיד על כל אדם שנכנס לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה. לא אחת מתקיים גם אינטרס נסתר כלשהו אבל לא זאת השאלה שצריך חוקר המשטרה לשאול את עצמו. לעולם יש לבדוק אם יש בתלונה אמת למרות החשש שלמתלונן יש, אולי, גם שיקולים תועלתיים שאינם קשורים בהכרח ברצונו להפגין אזרחות טובה. מכל מקום, אצל סעדה הדברים קצת יותר מורכבים. כמעט ואין חולק על העובדות. החלוקה היא אחרת - בין אלה שסבורים שיש בדברים כדי לחזק את הטענה שמערכת אכיפת החוק נטלה את החוק לידיה כדי להדיח ראש ממשלה מכהן לבין אלה שסבורים שאין בדברים מאומה. שוב ושוב עולים לאוויר העולם אותם שמות. שי ניצן, אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך, ואינני מכיר אפילו אדם אחד שהשמות האלה לא מעוררים אצלו אמוציות מסוג כלשהו. נפגשתי עם סעדה מספר פעמים במשרדו בעת שייצגתי שוטרים שנחקרו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). בין שעלה בידי לשכנעו ובין שלא הצלחתי במשימתי, תמיד יצאתי בהרגשה שהוא האזין לי בלב פתוח ובנפש חפצה. לא הייתה בו אפילו טיפה של רוע. לא הרגשתי ששיקולים זרים כלשהם מנחים אותו, מה שלא תמיד הרגשתי כשהגעתי למשרדי פרקליטות המדינה לאותן מטרות. שם, נתנו לי להרגיש, בדרך כלל, שאני אורח לא רצוי; מי שבא לפרוס לעצמו נתח מן העוגה שחוקרי המשטרה הכינו. ויש גם להתייחס לעיתוי של פרסום הראיון. אין לו דבר עם מועד הבחירות. סגל סיפר בראיון שהוא זה שעיכב את הפרסום בגלל סיבות מסיבות שונות ושאין למועד הפרסום כל קשר לרצונו של סעדה להתמודד בבחירות הקרובות ברשימה כלשהי. וחשוב גם להדגיש: סעדה עמד על גרסתו גם במסמכים שהוגשו בעבר לבתי משפט; זמן רב לפני שהוא התיישב לראיון עם סגל. כך או אחרת, לא היה לי כל קושי ללמוד מן הדברים את מה שחשדתי בו כל העת. היו מי שסימנו את בנימין נתניהו כיעד. אינני רוצה לרדת לפרטים; אלא רק בפרשייה אחת. קצינה מצטיינת האשימה את מי שעמד באותה עת בראש מערך החקירות בהטרדות מיניות. תגובתו של המטריד, לכאורה, הייתה שנתניהו "תפר" לו את התלונה. אלשיך גיבה את הקצין עד שבית המשפט הורה לו לעשות את מה שמתבקש בנסיבות האלה. בה - בעת אלשיך גם "האשים" את נתניהו שהוא גייס חוקרים פרטיים כדי לעקוב אחר חוקרי המשורה. סעדה ראה את הדברים מקרוב. כל המערך המשטרתי, בהנחיית פרקליט המדינה, התגייס למטרה אחת ויחידה, מה שהוביל בסופו של דבר את היועמ"ש - מי שהעיד על עצמו שווא "אחוז בגרונו" - להגיש כתב אישום רשלני, מלא בחורים, שראוי לו, למיטב הבנתי, שייזרק לפח האשפה; ומה שיותר מהר.