מחזהו של אריאלי היה כתוב בשפה מליצית מאוד שלא הובנה לעתים בידי הקהל וגם המחזה הנוכחי כתוב בשפה שיש בה מיסודות אותה עברית של החלוצים מאותה תקופה. ההצגה עולה באולם ברטונוב בהבימה, אולם המסודר בכעין אות חית ובתווך הבמה השטוחה. באולם עצמו פזור חול ים וכל התפאורה והתלבושות כאילו נלקחו מאותה תקופה.
ליאור כהן כובשת בתפקיד נעמי שץ והמונולוג שלה בסיום ההצגה הוא מרגש מאוד. ליאור מגלמת את התפקיד באורח משובח, קולח ומקצועי ואין ספק שיש לה פוטנציאל תיאטרלי רב. ארז רגב מגלם נהדר ובכישרון רב את שמשון ברונסקול, מנהיג קומונת החלוצים ביפו וארוסה של נעמי. שפי מרציאנו נפלא בתפקיד עלי מוכר הכעכים המתאהב בנעמי ומשחקו הוא שופע אמינות ומצוין.
אבו הוואדי, דודו של עלי ובעל המאפיה, מגולם באורח מעולה על-ידי דב רייזר, המגיש תפקיד המהווה בית ספר לשחקנים. נח יונטר חבר הקומונה מגולם בידי בן יוסיפוביץ המצוין והמגיש משחק אמין וטוב. הילה שלו מגלמת היטב את ציפורה, מורה, חברת הקומונה. הילה שופעת כישרון בימתי וווקלי ויש לה נוכחות מקסימה.
יובל גנות מגלם יפה מאוד את קלמן אלכסנדרוב, אחראי על השמירה בפרדס ומשחקו נעים ומוצלח. את ההצגה גונב אלכס קרול בתפקיד שמריהו פוגל, שומר וחבר הקומונה. קרול מגיש משחק משובח, מרגש ועוצמתי. ארז יניב עצב תפאורה פרקטית ויעילה. חגי אלקיים אחראי למוזיקה והניהול המוזיקלי הטובים. זיו וולושין עצב תאורה נאותה. יובל כספין עצב את התלבושות התקופתיות הנאות. מיכל שי עצבה את התנועה היפה.
