פעם שאלתי את המפכ"ל רוני אלשיך, איש ישר ואמיץ חרף כל ההכפשות של הביביסטים, אם בסיום כהונתו ייכנס לחיים הפוליטיים. לא אשקול זאת בוודאי כל עוד יש פריימריז במפלגות, השיב, אני יודע איך זה מתנהל.
אחרי שצפיתי הלילה במכירה הכללית בליכוד כפי שהשתקפה בכתבה של יולן כהן בערוץ-12 גם אני מבין מה שאלשיך ידע כבר אז. כך נראה מונולוג של קונה קולות לקראת הפריימריז מחר, פשוט מאוד: "יאללה, פתחנו את הבאסטה. קולות בזול. רק היום. גבירתי, אדוני, רוצים להיות חבר(ת) כנסת? אחלה ג'וב. משכורת כל ראשון בחודש. בוא קרוב. אין זמן.
"באיזה איזור? בצפון? 300 קולות. 30,000 שקל. במזומן. אבל אני נותן חשבונית. אולי 40,000 אם נצטרך לעשות קומבינה עם הדואר. "עזוב, אתה לא מבין בזה. משהו עם כרטיסי אשראי כאלה. רגע, גברת, מה את רוצה? רק לראות, לשמוע? אז אל תפריעי.
"שמע אדון, מה זאת אומרת מאיפה אני יודע שהאנשים שמקבלים ממני את הכסף שלך יצביעו לך? בטח שיצביעו. אל תדאג, זו לא פעם ראשונה שאני קונה קולות בליכוד. כבר ארבע פעמים, אבל עם קבלה. האנשים אף פעם לא משקרים. "אל תנדנד. אנשים הם ישרים. אם הם קיבלו ממני כסף והבטיחו להצביע - הם יצביעו. מה אכפת להם להיות גם ישרים? על אחריותי. אתה לא זוכר את זה מסלאח שבתי? קיבל 10 לירות, הבטיח, וקיים. אם לא תקבל את הקולות מחזיר לך את הכסף.
"מה אתה מפחד כזה? יש לנו מועמד לראש ממשלה שכבר נאשם בשוחד ומרמה והפרת אמונים ומתמודד, אז מה יעשו לך בגלל 30,000 שקל אפילו אם זה שוחד? ועוד ח"כ אחד שכבר הודיעו לו על שימוע שמשתהה. תשע עבירות מיוחסות לדוד ביטן, וכלום. בחייך, אין מה לפחד. "רגע, תן לספור. בסדר. 28,000? נו, טוב. נדבר מחר אחרי סגירת הקלפיות".
הפסקה. זאב ז'בוטינסקי: "הדר// עברי גם בעוני בן שר.// אם עבד אם הלך// נוצרת בן מלך// בכתר דוד נעטר."
חזרה. "יאללה, יאללה. מי עוד צריך קולות"?