מבצע "עלות השחר" מהווה קריאת השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל בישראל ובארה"ב, הנחושים להתמיד בהערכת המזרח התיכון הוולקני, המורכב, הבלתי-צפוי והמתסכל באמצעות כלים וערכים מבית מדרשו של המערב הרגוע-יחסית. לדוגמה:

• מבצע "עלות השחר" מהווה קריאת השכמה לחברי "מועדון פלשתין תחילה", הרואים בסוגיה הפלשתינית את שורש הסכסוך הערבי-ישראלי, מוקד זעזועי המזרח התיכון ובבת-עינם של מנהיגי ערב. אבל, מנהיגי ערב שוב הרעיפו על הפלשתינים מלל-מחבק, אך נמנעו ממעש-תומך, צבאית, פיננסית ומדינית. כך גם היה לאחר מלחמת העצמאות (כאשר ירדן ומצרים לא העניקו לערביי יו"ש ועזה זכויות לאומיות) ובכל העימותים הצבאיים בין ישראל לבין הפלשתינים: האינתיפאדה הראשונה (1993-1987) והשנייה (2005-2000), מלחמת לבנון (1985-1982) וארבעת המלחמות נגד חמאס בעזה (2009-2008, 2012, 2014, 2021).

• לאחרונה, השתתפתי במספר ראיונות טלוויזיה עם מומחים ממרוקו, מצרים, סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות שהפגינו אדישות ואף עוינות כלפי הפלשתינים, והסכימו עם אבחנתי שהסוגיה הפלשתינית אינה מעסיקה את מדינות ערב. הם הדהדו את העמדה הערבית הרואה בפלשתינים, על-רקע התנהלות פלשתינית רבת-שנים, אב-טיפוס לחתרנות, טרור וכפיות-תודה בינערביים.

• בניגוד לממסד המערבי וחלק לא מבוטל בממסד הישראלי, מעצבי מדיניות ערבים משוכנעים שאם תקום מדינה פלשתינית היא תהייה ישות פורעת חוק פרו-אירנית, פרו-רוסית ופרו-סינית שתוסיף שמן למדורת המזרח התיכון ותחמיר את האיומים הקיומיים על כל משטר ערבי פרו-מערבי.

• מבצע "עלות השחר" מהווה קריאת השכמה למעצבי מדיניות ודעת קהל הנוקטים במדיניות המבוססת על דיפלומטיה ותקווה ל"סדר עולמי חדש" ול"מזרח תיכון חדש". הם סבורים שדיפלומטיה ומחווה פיננסית מרחיקת לכת עשויים לשכנע משטרים וארגונים פורעי חוק להתנתק מחזון פנאטי ולאמץ מו"מ אמין, דו-קיום בשלום, דמוקרטיה וזכויות אדם. אבל, הם מתעלמים מהעובדה שערכים מערביים אלו מתגמדים בהשוואה למרכזיות האיסלאם, היסטוריה, אידיאולוגיה, ואתניות בעיצוב התנהלות המזרח התיכון מאז המאה השביעית.

לכן, מחווה מדינית ופיננסית חסרת-תקדים שהורעפה על הפלשתינים במסגרת הסכם אוסלו ואח"כ בעקירת הנוכחות הישראלית מרצועת עזה הביאו, כצפוי, לגלי טרור חסרי תקדים, המונחים על-ידי החזון לחיסול הריבונות היהודית ב"בית האיסלאם" (כפי שמתבטא במערכות החינוך והדת הפלשתינים). כך גם היה גורל הבוננזה הפיננסית והדיפלומטית שהרעיף העולם על משטר האייתולות באירן - במסגרת הסכם הגרעין מ-2015 - שמינף את הבוננזה להחרפה חסרת-תקדים של פעילות אנטי-אמריקנית במזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית, המונחית על-ידי חזון שיעי להכנעת המערב "הכופר", ובמיוחד "השטן האמריקני הגדול".

• "עלות השחר" הוכיח שמדיניות המו"מ עם הטרור הפלשתיני, במקביל למבצעים צבאיים בתגובה לטרור, הביאה להתעצמות דרמטית של איום הטרור ואלפי טילים המשתדרגים במהירות ומכסים את רוב שטח המדינה, כולל ירושלים ותל אביב.

מתקפת-מנע איפשרה את חיסול בכירים בהנהגת הג'יהאד האיסלאמי. מתקפת-מנע - ולא תגובה - הכוללת השמדה מלאה של מאגרי הנשק, מתקני יצור ואמצעי הברחת הנשק, חיסול הנהגת הטרור ועקירת מנגנוני החינוך לשנאה וההסתה הם התנאי להסרת איום הטרור הפלשתיני (מיו"ש ועזה), המונחה על-ידי חזון עקירת הריבונות היהודית מ"בית האיסלאם" בכלל ו"כיבוש 1948" בפרט.

• המלחמה נגד טרור פלשתיני הנתמך על-ידי משטר האייתולות מבהירה שהאיום האירני על ישראל, מדינות ערב הסוניות וארה"ב אינו רק בתחום הגרעין, אלא גם בתחומי הטרור האזורי והגלובלי ואספקת מערכות נשק מתקדמות לגורמים פורעי חוק אנטי-אמריקנים.

• "עלות השחר" התמקד בג'יהאד האיסלאמי שכמו חמאס (שהוא סניף של "האחים המוסלמים") מונחה על-ידי חזון המבוסס, לא על יאוש, תיסכול או כמיהה לרמת חיים גבוהה יותר, אלא על הקמת חברה איסלאמית עולמית, המחייב את הפלת כל המשטרים המוסלמים-לאומיים ואת הכנעת "הכופר" המערבי, ובמיוחד ארה"ב. ישראל נתפסת על-ידי הטרור האיסלאמי כמוצב-קדמי, המסייע למאמץ המערב "הכופר" להשתלט על "בית האיסלאם".

• "עלות השחר" שפך אור על חיוניות כוח ההרתעה הישראלי לביטחון כל המשטרים הערביים הפרו-אמריקנים, המאוימים על-ידי מדינות וארגונים פורעי-חוק ואנטי-מערביים. "עלות השחר" חיזק את מעמד ישראל כמכפלן-עוצמה ייחודי עבור ארה"ב.

• למעשה, כוח ההרתעה של ישראל לא שודרג עקב הסכמי השלום עם מדינות ערב, אלא הסכמי השלום ושיתוף הפעולה חסר-התקדים עם ערב הסעודית - נחתמו עקב שדרוג כוח ההרתעה הישראלי.

• שמירה על - ושדרוג - כוח ההרתעה מחייבים עיצוב מדיניות המבוססת על המציאות האלימה והמתסכלת במזרח התיכון, ולא על ערכים מערביים נעלים ונוחים, אך בלתי-מציאותיים.