לאחרונה פורסם כי במשרד הפנים חוששים מהעובדה שתכנון משק החשמל בישראל מתעכב וכי ללא ודאות מלאה שוועדת השרים תתמוך בבקשת הוות"ל לפרסום מכרז לתחנת כוח באזור המרכז, הרי שכל התקדמות שהייתה עד כה תחזור אחורה. דה-פקטו שרת הפנים הבהירה כי ללא ודאות מלאה תעדיף להשאיר את התוכנית במגירה לכל הפחות עד לכינונה של ממשלה חדשה. זאת על-אף מכתביו של מנהל מערכת החשמל סמי תורג'מן לפיהם ישראל עומדת בפני משבר אנרגיה חמור ביותר אם ההחלטה על תחנת כוח באזור המרכז לא תקודם. תורג'מן ציין כי האנרגיות המתחדשות אשר מיוצרות באזור הדרום או הצפון יעמיסו מספיק על הרשת ההולכה כך שלא ניתן יהיה להעבירם לאזור המרכז ולא ניתן להעמיס בעודף של ייצור חשמל באזורים אלו ולפיכך, יש להקים תחנת כוח באזור המרכז. אולם כאמור, אין רוב של שרים בממשלה הנוכחית להעברת ההחלטה על הקמת תחנת כוח באזור המרכז. כל שר מתנגד מסיבותיו שלו. במרבית המקרים זמן הפיתוח ארוך למדי ומימוש הפרויקט מתפזר, כיאה למדינת ישראל, בין מספר רב של גופים ורגולטורים אשר צפויים ליהנות מפירות הפרויקט אך מעדיפים לפעול נגדו ולסכלו. פיזור האישורים בין גופים שונים ורגולטורים רבים בישראל, אשר כל אחד מגן תוך חירוף נפשו על תחום אחריות מבלי לראות את התמונה הגדולה - זה כשלעצמו מהווה מכשול של ישראל פעם נוספת.

רשתות החשמל בישראל עומדות בפני סיכון גדול

העובדה שרשת החשמל בישראל מתנהלת כרשת מבודדת ("ISLANDED GRID") ויציבותה תלויה בעיקר באנרגיה הקינטית של הטורבינות המאסיביות (המוזנות בדלקים פוסילים) ותפקידן למנוע מתדירות רשת החשמל לרדת מהר מידי כאשר הביקוש עולה על ההיצע או כאשר הביקוש עולה מהר מידי. ללא בולם זעזועים זה (אותן טורבינות מוזנות דלקים פוסלים) הרי שרשתות החשמל בישראל צפויות לעמוד בפני סיכון גדול הרבה יותר של סטיות חמורות בתדר והפסקות חשמל כלל ארציות. בנוסף, רשת החשמל של ישראל איננה מחוברת לרשתות החשמל במדינות השכנות, ולכן ככל שאחוז האנרגיות המתחדשות יעלה כך יגדל הקושי בייצוב הרשת ואספקת חשמל אמין ואיכותי לצרכנים תקטן. לכן, קודם הצהרות וההתחייבויות להקמת תחנת כוח נוספת באזור המרכז על-מנת למנוע חוסר באספקת חשמל לאזור המרכז צריך לגבש תוכנית ריאלית כגון שילוב של ממירים (INVERTERS ), אשר מתאימים לייצוב הרשת וכן להגדיל ולגוון באופן משמעותי את אמצעי האגירה הזמינים בטווחי זמן קצרים, בינוניים וארוכים זאת כדי לשמור על האיכות, היציבות והביטחון האנרגטי של רשת החשמל. לגבי אמצעי הייצור, אין עוררין כי אנרגיה סולארית בישראל שטופת השמש, היא היעילה, הזולה והזמינה ביותר; הטכנולוגיה הסולארית משתפרת במהירות וצפויה להמשיך להשתפר בשנים הקרובות. כבר בסוף שנת 2020 נקבע מחיר של 17.45 אג לכל קווט"ש של מתקנים סולאריים משולבי אגירה וכל זאת לאחר שנלקחה בחשבון עלות גבוהה ביותר בגים השימוש במקרקעין. בעתיד הלא רחוק ניתן יהיה להערכתי להוזיל את עלויות הייצור של מתקנים אלה בהינתן אפשרות להרחיב את פרופיל התפעול של מתקנים אלה לטובת אספקת שירותי רשת תפעוליים נוספים. בין אם אנרגיה ירוקה ובין אם תחנת כוח נוספת באזור המרכז, אם לא נתעורר ומהר משבר הדיור במדינת ישראל יראה כמו משחק ילדים לעומת משבר האנרגיה והמחסור בחשמל. ישראל חייבת להכריז על תוכנית חירום לאומית, כבר אתמול, ולהתחיל לעבוד ולחשוב בכיוון של ייצוג רשת החשמל ושילוב של ייצור ואגירת חשמל במקביל.