השופט: אסף זגורי, בית המשפט המחוזי בנצרת
המועד: יום שלישי, 28.6.2022, שעה 09:30
הנושא: חדלות פרעון
אנחנו מגבשים הסכמות - מבשר עורך דין הנכנס לאולמו הריק של השופט אסף זגורי. למדור זה הזכיר מיד את ימי המוקד הפליליים: מדוע הדברים לא נעשים לפני כן, במיוחד כאשר בימינו אפילו לא צריך לצאת מהמשרד/הבית לשם כך? מדוע לבזבז את זמנו של בית המשפט, ולמעשה לכבול את ידיו עד שהצדדים יואילו בטובם להשלים את שיחותיהם?
הצדדים נכנסים ב-09:35 וזגורי צריך לשאול באיזה תיק מדובר. הם מדווחים על ההסכמות, בעוד זגורי מסתפק בכמה שאלות קצרות - הן כאלו המיועדות לקבל אישור פורמלי כנדרש והן כאלו המעידות על בקיאותו בפרטים ("מה לגבי הדירה של החייב?"). הוא מכתיב החלטה בקול חרישי במיוחד; מן הראוי שלפחות הצדדים ישמעו אותה, ולו כדי למנוע טעויות.
"תודה רבה, התיק הבא". כאן יש משהו קצת יוצא דופן: החייבת איננה באולם ובמקומה התייצב הנכד שלה (ועוד נראה מה תפקידו בכוח), ולעומת זאת יש ייצוג לנושה היחיד - ארגון נשי חרות. הארגון טוען שמקור פשיטת הרגל של החייבת הוא בגניבה ממנו כאשר עבדה בשירותו וההליך נועד למנוע את מימוש ביתה במסגרת תביעתו נגדה. נציג הארגון מתחיל לחזור על עצמו, זגורי מאפשר זאת דקה או שתיים ולבסוף מתערב: "מה אדוני מבקש? יש תביעת חוב שלכם. הדרך היחידה אם אנחנו רוצים [להתנגד להליך] היא בערעור".
המנהל המיוחד מדווח: תביעות החוב היו מיליון שקל, הוא אישר 127,000 שקל. זגורי שוב בקיא בפרטים ואף מכתיב בפירוט רב מכפי שאומר המנהל. "בסופו של דבר, האינטרס הוא לשקם את החייב", הוא אומר. זגורי: "מה יש לשקם פה, אם אין חובות אחרים?". המנהל: "השיקום קשור לזה שימשיך הלאה בחייו, בשים לב לגיל - לא רשום לי פה". הנכד מאחור: "77".
המנהל מסכים שארגון נשי חרות יכול לטעון שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, אך זגורי מדייק אותו: "שהפנייה להליך היא לא בתום לב, לא החובות". זגורי מבקש לדעת מה בדיוק מציע המנהל ושואל מהן הכנסותיה של החייבת; הנתון מופיע בדוח וכאן זגורי פספס פרט חשוב. שוב עולה השאלה מה יכול הארגון לעשות כעת וזגורי אומר לנציגו: "זה פסק הדין שקיבלתם [בתביעה הנפרדת נגד החייבת], אפשר לטעון הרבה דברים".
"באותה תקופה החייב היה בחובות?"
בא-כוחה של החייבת מגיב ומסתמך על פסק דין של זגורי עצמו כאשר היה שופט בית המשפט לענייני משפחה. זגורי: "אני לא חושב שיש פה משהו מעבר ל-100% דיבידנד, גם לחייבת וגם לחייב [בעלה המנוח]". ככלל, זגורי מעדיף להקשיב בשקט ובסבלנות, ומתערב בשאלות מדויקות היטב: "אם אין נכסים פיננסיים, מישהו כאן הולך לגלם את שווי הנכס. הרי לה אין אפשרות". כאן נכנס לתמונה הנכד, שיעמיד מקורות נוספים להסדר. "מה לגבי עזבון החייב?". זגורי מעיין בתיק ומגיב לפי הרשום בו. הוא מאפשר התדיינות די ארוכה בין הצדדים וגם כמה הערות מצידו של נציג הארגון.
הדיון מתחיל להתכנס לתכל'ס. המנהל המיוחד אומר, שבלי כל המסמכים - הוא לא יסכים לדיבידנד של פחות מ-100%. ושוב זגורי ערני ומדויק: "אנחנו מדברים על יותר מ-100% בעניינה של החייבת" והוא מציע שתשלם 250,000 שקל; "בעניין החייב, אני לא יודע מה אתם עושים". עורכי הדין שוב מתדיינים ביניהם, בא-כוח החייבת מתפרץ על נציג הארגון וזגורי לא מתערב. לבסוף נציג החייבים מבקש לצאת ולהתייעץ עם מרשתו ועם הנכד.
זגורי עובר בינתיים לתיק אחר. "שוחחתם? ו-?". יש הסכמות, וזגורי הדייקן שוב עומד על המשמר: "רק רגע, יש פער בתביעות החוב - כי החייב כתב 217 ואדוני [המנהל המיוחד] כתב 328". הצדדים מחשבים והמסקנה: 328,000 שקל. הנאמן מדווח על ההסכמות וזגורי שם לב לפרטים: "זו יכולת הפרעון? ומה עם הנכס? באותה תקופה [שהעביר נכס לבן-דודו] החייב היה בחובות? בחקירה הוא הצהיר שתחילת החובות הן מהלוואה ב-2008", הוא מעיר לאחר עיון מהיר בתיק. "התוכנית תהיה בעניין הזה כפופה לבדיקה של אדוני", מבהיר זגורי לנאמן.
הוא פונה לבא-כוח החייבים: "ראיתי מה אתם טוענים, צריך לבדוק את זה. למה הנכס לא עבר על שם בן-הדוד עד היום?". החייב טען שהנכס עבר כבר ב-2010 והצדדים יבדקו זאת; לא ברור מה היה קורה אילו זגורי לא היה מעלה שאלות אלו. מכל מקום, הוא שואל כמה זמן דרוש לצדדים להגיש את המסמכים ולהשלים את הבדיקות, וגם מוודא שכספים לא מוגנים לא ייכללו בתוכנית. כפוף לכל אלו, הוא מאשר את ההסכמות.
בינתיים חוזרים הצדדים מהתיק של הסבתא המועלת ומדווחים שהגיעו להסכמות: הן היא והן עזבון בעלה ישלמו 100% מהחובות. זגורי מוודא את הפרטים ומציין באוזני המנהל המיוחד: "אדוני צריך לתת לנו סכום מעודכן, אחרת אין הנכד יידע".
השורה התחתונה: זגורי כמעט ואינו יורד למגרש, בעוד שיש שופטים בהליכי חדלות פרעון המתערבים הרבה יותר; כאשר הוא עושה זאת, דבריו קצרים, מדויקים ומקדמים את ההליך. בהחלט ייתכן שזוהי טקטיקה שהביא עימו מבית המשפט למשפחה: לתת לצדדים להוציא קיטור וכך להגיע להסכמות. מכל מקום, לפחות ממה שהמדור ראה - היא בהחלט עובדת.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.