רוב הפעילות הזו מאורגנת בידי "מחלקת חזית העבודה המאוחדת", גוף מפלגתי שמטרתו המקורית היא לגייס את בני הפזורה הסינית; תחת שי הוא פועל מול אזרחים זרים בכלל. כך למשל נחשף השנה, כי לשכתו של פוליטיקאי בריטי קיבלה תרומות משמעותיות מעורך דין ממוצא סיני, אשר בדרך זו זכה בגישה לממסד הפוליטי הבריטי. הסינים מטפחים בסבלנות יחסים עם פוליטיקאים ברמות נמוכות, בתקווה שיגיעו לדרגים בכירים. דרך אחרת היא הצעות מדעיות או עסקיות קוסמות לבכירים במערב, בתמורה לתמיכה באינטרסים סיניים. מבחינת סין מדובר בהישרדות: יש לרכוש מודיעין טכנולוגי ועסקי כדי להמשיך את הצמיחה ולמנוע זעזועים חברתיים. סין מובילה כעת במשחק, אך לגופי הביון והביטחון במערב יש כלים שיכולים להחזיר אותם לתמונה, מדגיש אינקסטר, כולל הכרת השפה ודרכי הפעולה של היריב. אבל גופים אלו זקוקים לעזרה. הדמוקרטיות המערביות חייבות לעבור להתקפה, להשקיע יותר ביכולות האיסוף ולהציג את הסיכונים לגורמים עסקיים, פוליטיים ואחרים העלולים להיות יעד לביון הסיני. יש גם צורך במערכות להערכת ההשלכות על הביטחון הלאומי של מה שנראה כפעולות עסקיות שגרתיות. חקיקה חדשה ויעילה, אשר מותאמת לדינמיקה המשתנה, היא חיונית. בריטניה צועדת בכיוון הנכון: היא בוחנת עידכון של חוק הביטחון הלאומי, אשר ירחיב את ההגדרה של "ריגול" ויאפשר ליצור במשרד הפנים "אווירה מבצעית מאתגרת יותר" אשר תקשה על מייצגיהם של אינטרסים זרים. אוסטרליה העבירה חוק דומה כבר ב-2018, כדי להתמודד עם ההשפעה הסינית. במקביל יש לפעול בצורה מאוזנת, במיוחד במדינות בעלות אוכלוסייה ניכרת של יוצאי סין, כדי שלא לגרום להם להרגיש מנוכרים. המערב אינו צריך לחשוש מצעדים תקיפים, מדגיש אינקסטר. בריה"מ קרסה לא בשל הפעילות המודיעינית שלה – שהייתה טובה – אלא משום שהרעיונות שעמדו בבסיסה כשלו. ייתכן שאותה דרך תצליח גם מול סין. מקבלי ההחלטות ושירותי הביון במערב חייבים להיות יצירתיים וגמישים. עליהם גם להבטיח שהאסטרטגיות שלהם יעלו בקנה אחד עם עקרונות החרות, הפתיחות והחוקיות – המהווים את האיום הגדול ביותר למדינת המפלגה הסינית.