אנחנו מפגינים בכל רחבי הארץ. לא נפסיק לשיר. לא נפסיק להניף דגלים. לא נפסיק לצאת לרחובות ולגשרים (אילו הייתה לי השפעה על התנועה לאיכות השלטון והדגלים השחורים וקריים מיניסטר ורבים וטובים אחרים, פרטיים כעמותות, הייתי מנסה לשכנעם לגייס מתנחלים בגושי ההתיישבות שיצטרפו להפגנות נגד שובו של בנימין נתניהו לשלטון. לא נגד הליכוד. נגד הנאשם בפלילים. נגד חמדן המתנות האסורות. נגד השקרן הכרוני. אנחנו לא יותר מוסריים ממי שגדל בעופרה ובאפרת; ואיננו מבינים מדוע טוהר המידות רחוק מהתעניינותם בנפרד מהמחלוקת על דמותה העתידית של ישראל). ולא נחדל להפגין כי זו חובתנו הציבורית לא פחות מזכותנו החוקית. שום עיריית נתניה לא תרשום לנו דוחות כמו ברוסיה של ולדימיר פוטין או באיטליה של בניטו מוסוליני. אם בכלל - אז רק המשטרה. אך על המשטרה להגן עלינו. אם אינה ממלאה את תפקידה - חובתנו להגן על עצמנו. זו זכות חוקית. זו הזכות להגנה עצמית. נכון כתבו היום תנועת הדגלים השחורים ומנהיגת מרצ זהבה גלאון כי הכאת מפגינים אינה עוד תופעה חריגה חד-פעמית. כל שבת מביאה את הקטטה שלה. בפועל הקטטות שלה. היום שוב היה זה רמי בן יהודה האלים, חביבם של מנהיגי הליכוד, שמרבים לפעול בחברתו ולהיעזר בו בפריימריז שלהם, שתקף מפגין או מפגינים בגשר חמד. לפיכך אני קורא לכל חברינו להצטייד באמצעים להגנה עצמית. אמצעים חוקיים בלבד. האם מותר במקלות (בשום אופן לא נשק חם. גם לא אגרופנים)? כאשר הם יבינו כי החלטנו להקים "קיר ברזל" להפגנות דמוקרטיות ושקטות וחוקיות הם ייסוגו¹