הנשיא ג'ו ביידן ספג ביקורת קשה על פגישתו בעיר ג'דה בחודש יולי עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, אותו הבטיח בעבר לנדות בשל אחריותו לרצח העיתונאי תושב ארה"ב ג'מאל חאשוקג'י. התקוות לאביב מחודש ביחסי המדינות התנפצו לפני שבועיים, כאשר בהובלתה של סעודיה החליט אופ"ק לקצץ את תפוקת הנפט ב-2 מיליון חביות ביום – בדיוק ההפך ממה שביקש ביידן לנוכח הזינוק במחירי האנרגיה בשל המלחמה באוקראינה, זינוק שהוא הבעיה המרכזית של ביידן לקראת בחירות האמצע בחודש הבא. הממשל מיהר להגיב בהודעה על בחינה מחדש של היחסים עם סעודיה והזהיר שלפעולה זו יהיו "השלכות". ריאד השיבה, שהיא אינה מתייצבת לצידה של רוסיה (השותפה באופ"ק+) ושהחלטותיה מבוססות על שיקולים כלכליים בלבד. לדבריה, היא רואה את היחסים עם ארה"ב כאסטרטגיים ומבוססים על תועלת הדדית, ומבקשת להמשיך את היסודות שנבנו בשמונת העשורים האחרונים. ארה"ב לא קנתה את ההסבר: "האם הם רוצים להישאר בצד הרוסי?", אמר דובר המועצה לביטחון לאומי. וושינגטון פוסט מזכיר, כי מדובר ביחסים מוזרים. אין חוזה רשמי ביניהן אלא נישואי נוחות. הם החלו בארוחת ערב על סיפונה של ספינה בתעלת סואץ בפברואר 1945 בין פרנקלין דלאנו רוזוולט לבין המלך עבד אל-עזיז אבן סעוד. הלה היה מנהיג צבאי כריזמטי שהביס את יריביו והפך למייסדה של המדינה הנושאת את שמה של משפחתו ונשלטת על ידה. אותה פגישה הייתה הפעם הראשונה בה יצא מארצו והוא הביא עימו שמונה כבשים שנשחטו לכבוד הסעודה. השניים הסתדרו היטב וסיימו את הפגישה בהסכם בלתי רשמי לפיו ארה"ב תעניק לסעודיה סיוע דיפלומטי וצבאי תמורת גישה לעתודות הנפט שלה. עתודות הנפט של סעודיה עצומות, שניות באותה עת רק לאלו של ונצואלה ובאיכות גבוהה יותר. אבל היא הייתה ענייה מכדי להפיק אותו ובריטניה – בת-בריתה המסורתית – יצאה מרוששת ממלחמת העולם. רק ארה"ב יכלה לסייע לה. רוזוולט מת חודשיים מאוחר יותר וגישתו של הארי טרומן כלפי סעודיה הייתה זהירה יותר. התקדמותה של סעודיה הייתה איטית: בשנות ה-1950 הכנסותיה היו נמוכות משל עיר אמריקנית ממוצעת. כאשר תפוקת הנפט הסעודית זינקה, שאלה ארה"ב את עצמה מהי התמונה הרחבה יותר של היחסים. אמברגו הנפט הסעודי לאחר מלחמת יום הכיפורים כוון במיוחד נגד ארה"ב. ככל שסעודיה התעשרה, היא התחזקה. "אנחנו מגיעים לנקודה בה התלות בהם גדולה מהתלות שלהם בנו", אמר דיפלומט אמריקני לפוסט בשנת 1977. "לא משנה עד כמה אנחנו חברים טובים; זהו מצב לא בריא מבחינתנו". מעבר לנפט, היחסים ההדדיים הם בני-חלוף – מדגיש הפוסט. רוב השיח הוא סביב היחס לישראל, להקמתה התנגדה סעודיה בכל תוקף ושהיחסים בינה לבין הפלשתינים עמדו במרכז חילוקי הדעות ביניהן. מאוחר יותר היו וושינגטון וריאד שותפות רופפות במלחמה הקרה ובהתנגדות לאירן אחרי המהפכה האיסלאמית. סעודיה הפכה ללקוחה מרכזית של טובין אמריקניים בשנות ה-1990 ושפכה סכומי עתק לתעשיית הנשק האמריקנית. אבל המלחמה הקרה הסתיימה וכעת סעודיה מוצאת את עצמה לצידה של רוסיה באופ"ק+. במקביל מנסה ממשל ביידן לחדש את הסכם הגרעין עם אירן ואיננו רוצה לצייר את אירן כאויב. ומאז 9/11 גובר בארה"ב הכעס על סובלנותה של סעודיה כלפי קיצוניות דתית. מכירות הנשק איבדו את זוהרן לנוכח השימוש שעושה סעודיה בנשק אמריקני במלחמת האזרחים בתימן ורצח חאשוקג'י, מתנגד המשטר שכתב בוושינגטון פוסט. הקשר שחיבר בין רוזוולט לאבן סעוד אינו קיים בין ביידן למוחמד. המחמאה הגדולה ביותר שהצליחה ארה"ב לתת לתוכנית הדגל המופרעת שלו – הקמת העיר נוֹאֶם – היא שהתוכנית מסייעת מבחינה פיננסית למתכנני ערים אמריקנים. כעת סעודיה לא רק מסייעת בעקיפין לרוסיה, אלא גם מזעזעת את יסודות היחסים עם ארה"ב. אם ביידן יקשיב לכמה מחברי הסיעה הדמוקרטית בקונגרס, נישואי הנוחות יעלו על מסלול הגירושין.