|
|
המחירים זינקו, האיכות צנחה [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
הציפייה שהעיצומים הכלכליות יביאו לאי-שקט פוליטי ולהפלת המשטר נגוזה, על-אף העובדה שהיינו עדים בשבועות האחרונים להתעוררות ברחוב ולמחאות אלימות. אלה לא השפיעו בעבר, וגם לא כעת, על תהליכי קבלת ההחלטות של המשטר בנושא תוכנית הגרעין. ההנהגה האירנית מגלה קשיחות יוצאת דופן במו"מ עם האמריקנים, תוך חוסר נכונות לפשרות.
כיצד הצליחו האירנים לבנות תוכנית אסטרטגית שתאפשר להם לשרוד למרות העיצומים הכלכליים, לשמור על המשטר ולהמשיך בתוכנית הגרעין? האירנים השכילו להבין, כי עמידה מול העיצומים הבינלאומיים מחייבת בניית תוכנית המכירה בחולשות השימוש בעיצומים ומציאת פתרונות הולמים. הניסיון הצפון-קוריאני ארוך השנים עם העיצומים האמריקניים היה מורה דרך למדיניות האירנית.
אחת החולשות המרכזיות של מדיניות העיצומים היא העדר שיתוף פעולה בינלאומי מלא אשר מאפשר אכיפת עיצומים. המלחמה הכלכלית בין ארה"ב לסין היוותה חבל הצלה חשוב ביותר. כמו במקרה של קוריאה הצפונית, אירן ראתה בסינים עוגן מרכזי לעקיפת העיצומים. לכך יש להוסיף (וזאת טרם מלחמת רוסיה-אוקראינה) את הביקורת ההולכת וגוברת במערב על מדיניות העיצומים האמריקנית שנתפסה כמפלה, כסלקטיבית, כמי שמשרתת את הכלכלה האמריקנית, ביקורת שהביאה להתרופפות ניכרת בנכונות לאכיפת העיצומים.
השלב הבא היה להשתמש בתשתיות הפיננסיות של מדינות המפרץ, בייחוד קטאר והאמירויות, מתוך ידיעה שאכיפה אמריקנית לא תתבצע במדינות אלה. עוד גילו האירנים, כי קל לגרום לחברות בינלאומיות ומוכרות לשמור על העיצומים, אך קשה הרבה יותר לעצור את הסחר עם החברות הקטנות יותר, אלו שאין להן אינטרסים כלכליים בארה"ב.
אירן מצאה את הדרך לשווק את המשאב החשוב ביותר שלה – הנפט. המשך ייצוא הנפט למדינות כמו סין, ונצואלה והודו אפשר לאירנים להתקיים כלכלית. הם גם מצאו שיטות מגוונות לעקוף את העיצומים. הבולטת שבהן הייתה שיגור מיכליות עמוסות בנפט, כאשר באמצע הים הועבר הנפט למיכליות זרות, בעיקר של עירק. שורה של מדינות ברחבי העולם קיבלו בדרך זו נפט אירני. בשיטה זו כולם יצאו מורווחים: האירנים שהצליחו למכור את הנפט שברשותם, העירקים והטורקים שקיבלו דמי תיווך נאים, וכמובן המדינות הרוכשות שלידיהן הגיע הנפט.
|
שתי מערכות כלכליות מקבילות
|
|
|
|
כלכלת משמרות המהפכה פועלת [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
המרכיב החשוב ביותר בתוכנית האסטרטגית של האירנים להתמודדות מול העיצומים היה ההפרדה בין כלכלת המדינה לבין כלכלת משמרות המהפכה. מדובר למעשה בשתי מערכות כלכליות הפועלות באופן נפרד זו מזו. בעוד כלכלת המדינה סופגת את מרב ההשלכות של העיצומים, הכלכלה של משמרות המהפכה פעלה כמעט באופן חופשי. משמרות המהפכה למעשה אחראים בפועל על כל המיזמים באירן, מכבישים ותשתיות ועד סכרים ודרכים מהירות. הם נהנים פעמיים, גם מההון שהם עושים בעצמם וגם מהסבסוד שהם מקבלים מהמדינה.
מסמכים שפורסמו לאחרונה על-ידי האופוזיציה האירנית חושפים באופן חסר תקדים את התשתית הכלכלית והפיננסית שהקימו משמרות המהפכה בתוך אירן ומחוצה לה. האירנים פיתחו מערך חברות כיסוי ברחבי העולם, כולל מערך פיננסי המנותק לחלוטין מחברות ומגורמים הנמצאים תחת עיצומים, אבל משרתים באופן מלא את משמרות המהפכה. הקמת מערך זה נעשתה בסיוע של משרדי עורכי דין מובילים במערב וניהול אלפי חשבונות בנק, בעיקר בסין ובמדינות המפרץ.
לדוגמה, משרד ההגנה האירני (MODAFL) שולט במגזרי המוצרים הפטרוכימיים והזיקוק באמצעות חברות אחזקה גדולות, כולל חברת ההשקעות ע’דיר וחברת-הבת, החברה הפרסית לפיתוח נפט וגז (POGDC). משרד ההגנה שולט גם בחברה המייצאת השנייה בגודלה בין החברות הפטרוכימיות (PCC) באמצעות POGDC וחברת-הבת המסתורית שלה, Iran Investment Co. חברות אלה כולן נמצאות תחת עיצומים בינלאומיים.
המסמכים שנחשפו מוכיחים כיצד PCC, שנמצאת תחת עיצומים אמריקניים, מבצעת כמעט באין מפריע את העסקים הבינלאומיים ואת העסקות של משרד ההגנה באמצעות סניפיה ברחבי העולם. המסמכים חושפים כיצד הקימה אירן 12 חברות קש, שבסיסן בסין ובהונג-קונג, המעורבות בסחר פטרוכימי ועוקפות את העיצומים. חברות אלה שימשו הן את היצרנים הפטרוכימיים האירניים והן את המתווכים כדי לקבל תשלומים עבור מכירת מוצריהם לחברה המסחרית הפטרוכימית (PCC). רשת זו מפרה את החוקים המקומיים של המדינות בהן היא פועלת, על-ידי שימוש בטקסיסים מורכבים של הלבנת הון המבוסס סחר. רוב החברות מופעלות באיחוד האמירויות. רובן מחזיקות בבנקים סיניים חשבונות הנקובים בדולרים. אחת הדוגמאות הבולטות ברשימה היא ענקית הבנקאות הבינלאומית HSBC, המארחת חשבון דולרי עבור חברת הקש האירנית BOBCH.
|
העיצומים נראים כמס שפתיים
|
|
|
|
משרת חברות קש אירניות [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
עוד נחשפו מסמכים על העברות כספים ברחבי העולם על-ידי האירנים המתבצעים באמצעות אחד מבתי המרת הכספים הגדולים ביותר באירן, טהאיורי. אחסאן טהאיורי ירש את עושרו ואת רשתו מאביו, שמס-עלי טהאיורי, קצין בכיר במשמרות המהפכה. הלה השתתף בפעילות המחתרתית נגד השאה והצטרף למשמרות המהפכה מיד עם הקמתם. הוא עשה את הונו בעיקר מעסקי המרת מט"ח אך גם מעסקים בתעשיה הפטרוכימית, תעשיית המזון והבנייה. שמס-עלי, כמו מהפכנים אירנים רבים אחרים וקצינים בכירים במשמרות המהפכה, חי בסגנון חיים יוקרתי, מתגורר בארמון בעיר לבסאן ובבעלותו מטוסים פרטיים ומכוניות יוקרה.
משרד החלפנות מפעיל רשת בינלאומית מורחבת של למעלה מ-60 חברות קש להזרמת כספים ועקיפת העיצומים. חברות אלה, הממוקמות במדינות שונות כגון איחוד האמירויות, סין, טורקיה והונג-קונג, מאפשרות לבנקים, ליבואנים וליצואנים האירנים לבצע עסקות בינלאומיות ולהעביר מטבע חוץ בהיקפים עצומים. כך חושפים המסמכים כיצד טהאיורי, באמצעות חברות הקש שלה, סייעה לעסקות ייצוא פטרוכימיות שביצעה "נאוואק אסיה קיש", הנשלטת על-ידי משרד ההגנה האירני. יחד עם חברות פטרוכימיות אירניות אחרות, "נבאק אסיה קיש" היא נכס פיננסי מרכזי עבור משרד ההגנה, הקטר לתוכניות הטילים הבליסטיים והמל"טים של אירן, ועוזר מרכזי למעורבות בטרור של כוח קודס במזרח התיכון.
ניתוח המסמכים מראה, כי 4,643 עסקות פיננסיות בוצעו בשנים 2022-2020 בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים, תוך שימוש ב-63 חברות קש שונות וב-240 בנקים זרים שונים. פעילות זו חובקת עולם, חוצת מדינות המחויבות למדיניות העיצומים ובעיקר התבצעה בדולרים, כלומר תחת עינה הפקוחה של ארה"ב.
מסמכים אלה מבליטים בצורה ברורה את הקשיים באכיפת העיצומים. המדיניות האמריקנית של עיצומים ככלי מרכזי במערכה מול אירן (וגם מול רוסיה) נראית כמס שפתיים בלבד. האמריקנים אינם מוכנים להתאמץ במערכה של אכיפה אמיתית ואסטרטגית, שלא לדבר על המערב. מתבקש שלאור המסמכים שנחשפו היו הממשל האמריקני ביחד עם גורמים רשמיים ישראלים פועלים בחשאי מול איחוד האמירויות ומדיניות נוספות להקפיא את אלפי החשבונות של משמרות המהפכה.
היה מתבקש שהאמריקנים יחד עם הבריטים והגרמנים היו עוצרים את עורכי הדין האחראים על בניית המערך החשאי של האירנים. במקרה כזה היה הנזק האסטרטגי לאירנים פוגע אנושות ביכולת לעקוף עיצומים. בניית מערכת עוקפת עיצומים לוקחת שנים. מהלך כזה היה מועיל לארה"ב להגיע להסכם טוב הרבה יותר, וייתכן שהפגיעה באירן הייתה משבשת את מיזם הגרעין, גם בעידן של הסכם.
|
|