כל מי שראה את דברי הקיטרוג של מרב מיכאלי נגד יאיר לפיד כשהתנערה לחלוטין מאחריות לתבוסה של מפלגתה, והאשימה את לפיד כמי שגרם למפולת - חייב להגיע למסקנה שהאגו הנפוח של מיכאלי, שהלך והתנפח לממדים של כדור פורח, הוא זה שהסתיר לה את המציאות.
אבל סקירה היסטורית של היחסים בין משפחות לפיד ומיכאלי תקשה עוד יותר להבין את ההתנפלות של מיכאלי על יאיר לפיד, כי זאת - לזכור ולהזכיר: טומי לפיד, אביו של יאיר, עבד בתחילת שנות החמישים כעיתונאי בעיתון ההונגרי "אוי קלט" בכפיפות לעיתונאי הבכיר ממנו - ישראל קסטנר - הלא הוא סבה של מרב מיכאלי.
קסטנר נחשד כידוע כמי ששיתף פעולה עם הנאצים, והתפרסם בעקבות משפט הדיבה, שבו פסק השופט בנימין הלוי כי "קסטנר מכר את נפשו לשטן". בעקבות כך נרצח קסטנר סמוך לביתו (בערעור בבית המשפט העליון קבעו שלושה שופטים כנגד שניים כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים, אבל פסקו פה אחד לחובתו כי בעדותו בנירנברג לטובת פושע המלחמה הנאצי קורט בכר "קסטנר הציל באמצעות שקר ביודעין ובאורח פלילי" את הפושע הנאצי מעונש המוות שציפה לו. השופט שמעון אגרנט כתב בפסק דינו כי "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט") וכחלק ממשפט ההיסטוריה פועלת הנכדה מרב מיכאלי ללא לאות לטהר את השם של סבה ישראל קסטנר, ובניסיונות חוזרים ונשנים להנציח את שמו במקומות ציבוריים.
והנה, כחלק ממשפטה של אותה היסטוריה, נחלץ טומי לפיד, בראיון בטלוויזיה לדן מרגלית, לדבר בשבחי עמיתו לעיתון "אוי קלט", והצהיר באמירה שומטת לסתות כי: "קסטנר היה גיבור, אחד הגיבורים הגדולים היהודים בתולדות השואה". לא פחות.
ובכן, האם כדי כך תפח האגו של הנכדה של ישראל קסטנר - עד שלא עלה בדעתה לעשות איזו "הנחה קטנה" לבן של טומי לפיד - עד שכך התנפלה עליו?
