פסטיבל השקרים

משום-מה, שלא כמנהג יהודים, מציינת המדינה את זכרו של יצחק רבין ביום מותו. כנראה, זה עוד טרלול סוציאליסטי - כמו איסוף קופסאות הנרות שהדליקו לזכרו בכיכר, וגניזתן בארכיון המדינה, במסגרת בניית פולחן אישיות סביב המת, שלא הייתה לו מורשת, ומעשיו שנויים במחלוקת. יום הזיכרון לרבין הפך מהרגע הראשון לפסטיבל שנאה והסתה. קראתי לו, "יום האשורה של השמאל". זו הייתה הזדמנות להטיח במתנגדי רבין האשמות מופרכות, שנועדו, בין השאר, לכסות על התנהלותו המופקרת של שב"כ בשבועות לפני הרצח. כל מי שמנסה מאז לדבר על אחריות שב"כ, שלמִצער לא מנע את הרצח, מואשם בפרסום תיאוריות קונספירציה. והנה, באחרונה יצא לאור "האיש שצעק סרק סרק", ספרם של רן שריר ושל אבי זלינגר, ומביא מסמכים רשמיים על מעורבות שב"כ ברצח. כמובן, הגילויים בספר לא יעצרו את כרמי גילון ואת יעקב פרי, ראשי השב"כ, המעורבים בפרשה, המשמיצים בשצף-קצף את ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהעז לטעון בישיבת הכנסת לזכר רבין, כי "לא רק ששירותי הביטחון לא מנעו את הרצח - הם עודדו את יגאל עמיר לבצע את זממו". מסמכים, שפרסמו שריר וזלינגר בספרם, תומכים בטענת סמוטריץ', והתעלמות מהם מנציחה את השקרים הרבים ואת מדיניות ההסתרה של שב"כ, של ועדת שמגר ושל מערכת המשפט, שדנו ברצח. מה הם מסתירים?! אני תמה.

אין - אל תבואו מחר

עקב ביקוש עולמי עצום לתרופה לסוכרת אוֹזֶמפּיק, המשמשת גם לדיכוי תיאבון. כלומר, להרזיה, נוצר מחסור עולמי בתרופה, וחברת נובו נורדיסק, יצרניתו, אינה מצליחה לייצר די תרופות, שיספקו את הביקוש העולמי, שגדל בהתמדה מעבר לציפיות החברה. המבקשים את התרופה, שניתנת במזרק מוכן מראש לפי מינונים (0.25 מ"ג, 0.5 מ"ג ומ"ג אחד), חוזרים בידיים ריקות מבתי-המרקחת. אולי יהיה מחר משלוח ... אחרים מסתמכים על טוב-לבם של הרוקחים, שמחפשים להם בתוכנות המלאי של קופות-החולים היכן נותרו מזרקים במינון הנדרש. בחברת נובו נורדיסק, המייצרת את התרופה, אין יודעים מתי יחודש המלאי בארץ. "המשלוחים ממשיכים להגיע לישראל חודש בחודשו", נמסר. "בשל יעילות התכשיר אנו עדים לביקוש הולך וגובר מעבר לציפיות, ולפיכך עדכנו והגדלנו את האספקה באופן משמעותי. למרות זאת, מעת לעת נוצר מחסור זמני. "החברה אינה רשאית לתת המלצות טיפוליות לציבור הרחב. בהתאם לזאת, בתקופות של מחסור זמני המועצה הלאומית לסוכרת מוציאה המלצות ברורות לרופאים בישראל לגבי הטיפולים הרלוונטיים למטופלים מחוץ להתוויה, שסובלים מהשמנת-יתר. החברה תמשיך לעשות כל מאמץ לעמוד בביקושים ההולכים וגוברים בישראל". להשמנת-יתר - בניגוד לסוכרת - יש תרופות חליפיות, אומרים רופאים, ובינתיים השמנים מאוד יצטרכו לחזור לפעילות גופנית ולדיאטה, או שיבחרו בניתוח בריאטרי לקיצור קיבה.

כשעדיין היה סיכוי

"הרבנים הורו להוסיף למרצ את השם 'חיים'" - צייצה מיכל אגמון בטוויטר כשעדיין פרפרה מרצ עמוק מתחת לאחוז החסימה. דב וקיל ענה לה, "יש סיכוי, שיגיעו לטיפול נמרצ ...".

עוזבים

כמו לפני הבחירות ב-1977 ואחריהן, מאיימים עלינו שוב אנשי מחנה "רק לא ביבי" (רל"ב), כי זה סוף המדינה, והם מתכננים לעזוב את הארץ. לדעתי, כל האיומים הללו הם פרובוקציה של ד"ר גדי טאוב, יוצר התיאוריה "נוודים ונייחים", כדי לאושש את התיאוריה שלו, ולמכור עוד עותקים מספרו המצוין. "בניגוד לאלפי אנשי מחנה הרל"ב, שמאתמול מאיימים, שהגיע הזמן לארוז מזוודה לעזוב את הארץ, ב-13.6.21, כשהימין הפסיד אפילו אחד לא חשב על האפשרות הזו. וזאת בדיוק הסיבה שהשמאל הפסיד. יש בהם שנאת נתניהו יותר ממה שיש בהם אהבת הארץ. עצוב ...", צייץ גיא ברוך בטוויטר. דרך אגב, כשיצאתי בבוקר למכוניתי, בישר לי שכני, כי הוא עוזב את הארץ ועובר למקור ראשון. ובאמת, מה יעשו בעיתון הארץ אם רבבות רל"בים יעזבו את המדינה. גם כך תפוצתו משיקה לרצפה. לעומת גיא, הציע דוד (גם בטוויטר), רעיון לאפליקציה: שידוכים בין בעלי דרכון זר לבין שמאלנים, שרוצים לעזוב את הארץ, והוא קורא לה, "יש עתינדר".

פרס

פרס התחקירים על-שם יחזקאל אדירם של אגודת העיתונאים יוענק לרן לוי - כתב ערוץ 20 וכיום בידיעות אחרונות וב-ynet - שחשף את פרשת הסִרסור בסוהרות בכלא גלבוע, ועקב אחריה בנחישות רבה. "בזכותו הפרשה זוכה להתייחסות הממסד אחרי שנים של שתיקה" - נכתב בנימוקיםם להענקת הפרס. כזכור, חוץ ממלים דואגות, לא נעשה דבר בפרשה, והכנסת דחתה אפילו את ההצעה להקים ועדת חקירה בנושא.